סיכום ביניים על הישגי המלחמה ומה צפוי בהמשך.

גיאופוליטיקה חדשה או חזרה לשגרה?

איך מתמודדים עם המחסור בנפט?

האם הראלי בשווקים בר קיימא או רק תיקון?

מאקרו - תחושות מול עובדות

גלובלי - מה השתנה בעקבות סיום המלחמה?

ארה"ב - נתונים ותחזיות מעודכנות.

שווקים מתפתחים - איך מגיבים להפסקת האש השברירית.

ישראל - נתוני מאקרו,השינויים בכלכלה

ומה צופן העתיד?
תמחור השוק ונתונים מעודכנים ומעניינים.

המלחמה באיראן מתארכת, הישראלים נכנסים ויוצאים מהממ״דים ובעולם מודאגים ממחירי הדלק, אבל עולם הטכנולוגיה ממשיך להתקדם וגם אנחנו צריכים להישאר עם היד על הדופק. הפעם נתמקד באחד התחומים בעלי פוטנציאל השיבוש המשמעותי ביותר - מחשוב קוונטי.

נדבר עם ד״ר דורית דור, לשעבר סמנכ״לית הטכנולוגיות בצ׳ק פוינט, זוכת פרס ביטחון ישראל, וכיום מייסדת שותפה ומנהלת ב־QBEAT - קרן המתמחה בהשקעות בתחום הקוונטום.
מהפכת הקוונטום מסמנת מעבר משימוש בפיזיקה קלאסית לטכנולוגיות המבוססות על עקרונות מכניקת הקוונטים.

כבר היום יש יישומים ראשוניים: סימולציות כימיות לפיתוח תרופות וחומרים חדשים, פיילוטים באופטימיזציה פיננסית ותעשייתית כמו ניהול פורטפוליו ושרשראות אספקה, וכן ניסויים בתחום התקשורת וההצפנה.

בלב המהפכה עומד ה״גביע הקדוש״ של התחום - המחשב הקוונטי, שמציע מודל חישוב שונה מהותית, עם פוטנציאל להאיץ פתרון של בעיות מסוימות מעבר למה
שמחשבים קלאסיים מסוגלים לו.

המחשוב הקוונטי עדיין בשלב מוקדם, אך עשוי להשפיע על שווקים בהיקף של טריליוני דולרים, כאשר ענקיות הטכנולוגיה נמצאות במירוץ לפיתוח מערכות יציבות וסקיילביליות. חומרה קוונטית כבר קיימת, וקצב ההתקדמות מואץ - אך חשוב להבחין בין קיוביטים פיזיים ללוגיים, ובין אבני דרך ניסיוניות לבין ערך מסחריבפועל. במקביל, עשרות רבות של תאגידים השקיעו בתחום בשנים האחרונות, והאקוסיסטם מתרחב מחומרה ורכיבים ועד תוכנה וסייבר.

הטכנולוגיה מתבגרת, אך אי־הוודאות עדיין גבוהה - במיוחד סביב השאלה מתי יושג יתרון קוונטי שימושי בתחומים רחבים.

בוובינר נדון עם ד״ר דורית דור כיצד להתייחס להתפתחויות הללו - ומההמשמעות שלהן עבור תיק ההשקעות.

איך בונים את עמוד השדרה של תיק ההשקעות הישראלי? אורן מונטל חושף את הניהול האקטיבי שהביא את מנורה לפסגה.

מה הופך מסלול השקעות ל"מנצח" בתקופה של תנודתיות גלובלית ואי-ודאות מקומית? הפעם "אינווסטור לייב", עומר רבינוביץ' ושלומי ארדן מארחים את אורן מונטל מנהל תחום השקעות כספי עמיתים במנורה מבטחים לשיחה שכולה "מצעד המנצחים". נפתח בניתוח המקצועי של הדירוגים האחרונים, בהם קטפה מנורה את המקום הראשון במסלולי המניות בקרנות ההשתלמות ובפנסיה, ונבין איך תפיסת העולם הזו מיושמת בלב ליבו של החיסכון של רובנו - המסלול הכללי. נשמע מאורן איך מנורה עובדת וחושבת אחרת, ומהי שיטת העבודה שאפשרה לה להוביל את השוק גם בסביבה גיאו-פוליטית בוערת ואי וודאות כלכלית.

נמשיך לשיחה על המסלול הכללי בשנת 2026, ננתח את תמהיל הנכסים המדויק שבין מניות, אג"ח ונכסים לא סחירים, ונבין את שיקולי האלוקציה בין ישראל לחו"ל. אורן יסביר כיצד מנורה מתמרנת בתוך המנעד שבין השפעות הריבית המשתנות לבין הצורך לייצר יציבות בתוך תיק מגוון. נשאל מהם האתגרים בניהול מסלול שצריך לספק "הגנה וצמיחה" בו-זמנית, ואיך הראייה של מנורה לגבי הכלכלה הישראלית משפיעה על כל שקל שמושקע במסלול הזה.

בהמשך נבין מה רואה מנורה בכלכלה הישראלית שאחרים אולי מפספסים. אורן ינתח את ה-DNA הייחודי של המשק המקומי ואת העוגנים שמעניקים למנורה ביטחון בהשקעות בישראל, מהחוסן האנרגטי המבוסס על הגז הטבעי (המספק כ-70% מייצור החשמל) ועד לדינמיות של הסקטור העסקי. נדון בתחזיות הצמיחה המעודכנות של ג'יי.פי מורגן, המצפות לזינוק של 8.5% כבר ברבעון השני של 2026 וצמיחה של 3.7% ב-2027, ונבין כיצד המסלול הכללי ממוצב אסטרטגית כדי לקצור את פירות ההתאוששות הזו. אז איך הופכים תחזיות מאקרו לניהול השקעות של מקום ראשון?

איך נראית אסטרטגיית ההשקעות כשחוסר הוודאות הביטחוני פוגש תנודתיות חריפה בבורסה המקומית ובשווקים בעולם? בפרק מיוחד של "אינווסטור לייב", אנחנו זונחים את הפורמט המוכר לטובת דו-שיח קצבי ומאתגר: עמי ארביב, אנליסט וראש תחום הדרכה, ושלמה מרציאנו, מנהל ההשקעות הראשי של אינווסטור 360, יעמדו על המוקד. החוקים פשוטים: שאלות נוקבות על כל מה שבוער למשקיעים, ומקסימום שתי דקות לתשובה מנצחת. 

שלמה ועמי יתקפו את הנושאים מהמאקרו ועד למיקרו: מהשפעת מחיר הנפט על האינפלציה העולמית ועד ליכולת של הגז הטבעי המקומי (המספק כ-70% מייצור החשמל בישראל) לשמש כעוגן אנרגטי וכלכלי. נדבר על המעבר מהתנודתיות בוול סטריט, שם מדד ה-S&P 500, נסוג לאחרונה לרמה של 6,632 נקודות המהוות ירידה של 3.08% בחודש האחרון, אל מול הגירעון המקומי שטיפס ל-4.2% בשל עלויות הלחימה. עמי יאתגר את שלמה בשאלות על מניות ספציפיות וסקטורים בולטים, בעוד שלמה יבחן את עמי על השלכות ה-AI על שוק העבודה המשתנה והשפעות המתיחות מול איראן על שער השקל-דולר.

נבין האם הורדת תחזית הצמיחה ל-4.7% ב-2026 היא הזדמנות קנייה או נורת אזהרה, ואיך מתאימים את תיק הנכסים לאינפלציה שצפויה להתכנס ל-2.1% עד סוף השנה. זהו קרב מוחות מרתק שייתן לכם את כל התשובות שאתם צריכים כדי לנווט בשוק ההון בתקופה הדרמטית הזו.

רבים מכם בוודאי שמעו את המילה "IRA", אולי מחבר, מקולגה, או מהפודקאסט שלנו בעבר, אבל בפועל, רוב האנשים עדיין מרגישים שמדובר במשהו מורכב, רחוק ולא עבורם. האמת? זה הרבה יותר פשוט ונגיש ממה שנדמה, וההשפעה על הכסף שלכם יכולה להיות דרמטית. הערב באינווסטור לייב, עומר רבינוביץ' והמתכננת הפיננסית המוסמכת CFP קרין ויילר שוברים את כל המיתוסים ולוקחים אתכם יד ביד דרך כל מה שצריך לדעת על חשבון IRA בישראל - מהצעד הראשון ועד לפרטים הקטנים שעושים את ההבדל הגדול.

בפרק נצלול לעומק כל מה שצריך לדעת על IRA: מקרן השתלמות מעבר לתקרה - ההטבה שרבים לא יודעים שמגיעה להם, דרך תיקון 190 ומה הוא באמת אומר עבורכם, ועד לניוד קופות גמל וקרנות השתלמות לחשבון IRA. נסביר מי זכאי, באיזה מוצרים, ונבצע השוואה חדה בין החברות השונות והבנקים - כולל עלויות קנייה ומכירה וההגבלה של 10% למניה בודדת. 

אם עד היום הרגשתם שעולם ה-IRA מורכב מדי או "לא בשבילכם" - הוובינר הזה נבנה בדיוק בשבילכם. עומר וקרין ינגישו את הנושא בצורה ברורה ומעשית, כך שתצאו עם תוכנית פעולה מוכנה ותחושה שאתם סוף סוף מבינים בדיוק מה לעשות עם הכסף שלכם.

מוזמנים לצפות בגרסת הוידאו של הסקירה

סקירת המאקרו בצל "שאגת הארי" עם עמי ארביב, אנליסט ומנהל תחום הדרכה באינווסטור 360

מה צפוי בסקירה ? 
מהן ההשלכות הצפויות של מלחמת ישראל וארה"ב באיראן ?

מאקרו - תחושות מול עובדות
גלובלי - תחזיות צמיחה ואינדיקטורים מקדימים
ארה"ב - עדכוני מאקרו שוטפים
שווקים מתפתחים - מה מתפתח ?
ישראל - נתוני מאקרו,ביקור ראש ממשלת הודו, משמעויות.

תמחור השוק
נתונים מעניינים על השוק האמריקאי ובכלל.

טיפים ככל שהזמן ירשה

האזנה מועילה !!

שידור משותף עם ״השקעות למתחילים״ ״והמשקיענים״
ישראל התעוררה אתמול למציאות חדשה. 
מבצע צבאי משולב חסר תקדים של ישראל וארה"ב באיראן. "שאגת הארי" ו"זעם אדיר" מטלטלים את המזרח התיכון: כ-200 מטוסי קרב תקפו מאות מטרות אסטרטגיות, בכירים בצמרת המשטר חוסלו לרבות ״המנהיג העליון״ חמינאי, ואיראן השיבה בשיגור מאות טילים לעבר ישראל ובסיסים אמריקאיים. אירועים דרמטיים ברמה היסטורית שההשפעה שלהם על השווקים, מחירי הנפט, השקל ותיק ההשקעות של כולנו תורגש ברגע שיפתח המסחר בשני בבוקר.
אבנר סטפק, בעלים שותף של בית ההשקעות מיטב חזר אלינו מאובק מאפטר מהמילואים בשביל לנסות להבין איך התקיפה באיראן תשפיע על השווקים

האם התשתיות הן חוף המבטחים של תיק ההשקעות בסביבת המאקרו החדשה?

שנת 2026 נפתחת עם דגש ברור על נכסים ריאליים ומוחשיים. בזמן שהשווקים הפיננסיים מתמודדים עם תנודתיות, ענף התשתיות מוכיח את עצמו שוב ושוב כעמוד השדרה של הכלכלה. הערב ב"אינווסטור לייב", עומר רבינוביץ' ואמיר אלשיך מארחים את יוסי זינגר, יו"ר ומייסד ג'נריישן קפיטל ואת טומי מלצר, VP Investments באינווסטור 360, לשיחה על התחום שבו פרויקטים לאומיים פוגשים אופק השקעה ארוך טווח. ננתח את תמונת המצב במאקרו, כאשר היקף ההשקעות הממשלתיות והפרטיות בתשתיות בישראל נמצא בשיא של כל הזמנים, ונבין מדוע נכסים אלו מהווים כלי קריטי להגנה מפני אינפלציה וליצירת תזרים מזומנים יציב לאורך שנים.

במהלך השיחה, נבצע סקירה של תחומי המשנה שמעצבים את פני המדינה: אנרגיה - בדגש על המעבר לאנרגיות מתחדשות ומתקני אגירה, סביבה - עם פתרונות מתקדמים לטיפול בפסולת והתפלת מים, ותחבורה - מפרויקט המטרו ועד הרכבות הקלות שמשנות את מפת הביקושים. נבחן כיצד הפיתוח הטכנולוגי והצורך הפיזי הגובר בשירותים בסיסיים יוצרים הזדמנויות צמיחה משמעותיות, ואיך אתגרים לוגיסטיים ומורכבות רגולטורית הופכים למנועי ערך משמעותיים בשוק המקומי והעולמי.

נחתום בדיון על הגישה הניהולית הנדרשת להובלת פרויקטים מורכבים בנכסי תשתית וביתרונות של ניהול אקטיבי ומקצועי. נשאל את יוסי: מהם האתגרים המרכזיים שעומדים כיום בפני קרן ג'נריישן קפיטל בסביבת המאקרו הנוכחית, וכיצד היא מתמרנת בין חסמים רגולטוריים לבין הצורך בהאצת פרויקטים לאומיים? הצטרפו אלינו לשיחה על ההשקעות שמעצבות את התשתית הפיזית של המדינה בפתח שנת 2026.

הפעם באינווסטור לייב, עומר רבינוביץ' ושלומי ארדן מארחים את דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, לשיחה מעמיקה על אחת מחברות הנדל"ן הפעילות והמגוונות ביותר בישראל. קרסו נדל"ן פועלת בשלושה מגזרים מרכזיים: מגורים, משרדים ומסחר שכונתי ומציגה פעילות ענפה הכוללת פרויקטים של בנייה שכונתית, תמ"א 38 והתחדשות עירונית. בשנים האחרונות, עם עליית מחירי הדיור בישראל בשיעור של למעלה מ-8% בשנה, הביקוש לפרויקטים של התחדשות עירונית הפך לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים בשוק הנדל"ן המקומי, וקרסו נדל"ן מצליחה למצב את עצמה בחזית התחום הזה.

אחד היתרונות הבולטים של קרסו נדל"ן הוא המיקום האסטרטגי של פרויקטיה בסמיכות לצירי תחבורה מרכזיים כמו פרויקטים שהחברה מקדמת באזור גוש דן ממוקמים בנגישות ישירה לקווי הרכבת הקלה המתוכננים, מה שמעניק להם ערך מוסף משמעותי הן עבור רוכשי דירות למגורים והן עבור משקיעים בנכסי מסחר ומשרדים. נגישות זו מהווה יתרון תחרותי ברור מול חברות מתחרות, שכן הקרבה לתשתיות תחבורה ציבורית מתקדמות מגדילה את הביקוש ואת שווי הנכסים בטווח הארוך.

בתקופה שבה הכלכלה הישראלית מתמודדת עם שיעור אינפלציה של 2.6% וריבית של 4%, ושוק הנדל"ן עובר תמורות משמעותיות, השאלה הגדולה היא כיצד חברות נדל"ן כמו קרסו מתכננות את הצעדים הבאים שלהן. האם המיקוד בהתחדשות עירונית ובמסחר שכונתי הוא המפתח לצמיחה בשנים הקרובות? מה הצפי לשוק המשרדים בעידן העבודה ההיברידית? ואיך קרסו נדל"ן מתכוונת לשמור על היתרון היחסי שלה מול המתחרים? על כל אלה ועוד.

הפעם באינווסטור לייב עומר רבינוביץ׳ ואמיר אלשיך מארחים את ענת לוין, מנכ"לית בלאקרוק ישראל, לשיחה על תחזית ההשקעות הגלובלית לשנת 2026. בלקרוק, שמנהלת מעל 9 טריליון דולר, מציגה מבט מאקרו על הכלכלה העולמית ועל הסקטורים המרכזיים לשנים הקרובות ובראשם תשתיות ואנרגיה, שנהנים מהשקעות ארוכות טווח ומהתאמות מבניות בכלכלה הגלובלית.

נדבר על מגמות משמעותיות כמו בינה מלאכותית, עתיד הפיננסים והתרחבות עולם הנכסים הדיגיטליים. לפי הערכות גלובליות, השקעות הקשורות ל-AI עשויות לתרום מעל 1% לצמיחה העולמית השנתית בעשור הקרוב, תוך יצירת ביקושים חדשים לתשתיות מחשוב, אנרגיה וענן. במקביל, יותר ויותר משקיעים קטנים נכנסים לשווקים דרך פלטפורמות דיגיטליות ונכסים אלטרנטיביים.

נדבר גם על חשיבות פיזור ההשקעות וניהול הסיכון בעידן תנודתי, תוך שילוב בין נכסים ריאליים, טכנולוגיה ונכסים פיננסיים מסורתיים.

לסקירה המלאה בוידאו

סקירה חודשית מורחבת לחודש ינואר 2026, עם עמי ארביב, אנליסט ראשי ומנהל תחום הדרכה באינווסטור 360

מה יהיה לנו בסקירה?
- מה האסטרטגיה של טראמפ? מבט מלמעלה.

איך מנווטים תיק השקעות בשנה שבה ה-AI פוגש גיאופוליטיקה מורכבת?

הערב ב"אינווסטור לייב", עומר רבינוביץ', אמיר אלשיך ושלומי ארדן מארחים את רונן מנחם, כלכלן ראשי של בנק מזרחי טפחות, לשיחה מרתקת על נקודת הזינוק של 2026. נפתח בניתוח האירועים שעיצבו את השוק המקומי: מהחוסן של מנועי ההייטק ועד לזינוק בתעשיות הביטחוניות והגז הטבעי, שהשאירו את מדד ת"א-125 עם תשואה חיובית מרשימה של כ-50% בסיכום שנת 2025. נבין מהם שלושת האירועים המכוננים שהביאו אותנו למצב השוק כיום וכיצד המשק הישראלי נערך לשנת התאוששות משמעותית.

בהמשך נחצה את האוקיינוס אל ארה"ב, שם ננתח את "אפקט טראמפ", מדיניות החוץ של ארה"ב והשפעת הריבית של הפד על תיק ההשקעות שלכם. נצלול לתחזיות המאקרו לשנת 2026, משער השקל-דולר ששומר על תנודתיות ועד למהפכת ה-AI שמשנה את שוק העבודה ויוצרת הזדמנויות השקעה חדשות. נדון במנעד הרחב של התחזיות הכלכליות ובסיכונים הגיאופוליטיים שמעסיקים את העולם: מהחזית מול איראן ורוסיה ועד למתיחות בין סין לטיוואן.

לסיום, נתמקד בשורה התחתונה עבורכם: התאמת תיק הנכסים. בעידן של אינפלציה דביקה סביב רף ה-3%, רונן מנחם יסביר האם זה הזמן לשנות פוזיציה באג"ח או להגדיל חשיפה למניות, ואיך בונים אסטרטגיה מנצחת מול חוסר הוודאות העולמי. אל תפספסו את ההזדמנות לקבל סקירה מקצועית ומקיפה שתעזור לכם לקבל החלטות מושכלות יותר עם פתיחת שנת ההשקעות החדשה.

הצטרפו אלינו ביום ראשון הקרוב ב-20:00.

כיצד הופך דוח אופטימי אחד של ה-OECD למנוע צמיחה עבור הבורסה בתל אביב? בפרק הקרוב של "אינווסטור לייב", עומר רבינוביץ' ושלומי ארדן מארחים את ערן פסטרנק, יו"ר דירקטוריון בית ההשקעות "פסטרנק שהם", לשיחה על נקודת המפנה של הכלכלה הישראלית. לאחר שנת 2025 שהציבה אתגרים גיאופוליטיים חסרי תקדים, תחזית ה-OECD לשנת 2026 מעוררת עניין עולמי עם צפי לצמיחה של כ-4.7% בתוצר המקומי. נפתח בתיאום ציפיות הכרחי: האם השוק הישראלי, שרשם עלייה של 28% במדד ת"א-125 בחצי השנה האחרונה, כבר מתומחר במלואו, או שהאופטימיות הבינלאומית מסמנת לנו שהשיא עוד לפנינו?

במהלך השיחה ננתח את הדינמיקה שבין וול סטריט לתל אביב. נדבר על גל ה-AI בארה"ב שהזניק את מדד ה-S&P 500 בכ-20% בשנה החולפת והפך את השוק האמריקאי ליקר במיוחד, אל מול הפוטנציאל של "מזרח תיכון חדש" שמתחיל להשתקף במדדים המקומיים. נשמע מערן מה חושבים באמת המשקיעים הזרים על ישראל כיום? האם הם חוזרים להאמין בנכסים המקומיים? ננתח את תפיסת המאקרו העדכנית ונבין כיצד התמורות המדיניות האחרונות והשקט היחסי מתורגמים ישירות לגרפים ולתמחור המניות והאג"ח בבורסה.

הצטרפו אלינו לוובינר כדי לקבל סקירה מעשית על המניות והאג"ח שצפויים להוביל את 2026. נבין איך בונים אלוקציה חכמה כשהשוק מרגיש "יקר" ואיך מנווטים בין ההזדמנויות בטכנולוגיה העולמית לבין החוסן של שוק ההון הישראלי. זהו רגע קריטי של חילופי שנים בשווקים, ואנחנו כאן כדי לתת לכם את המצפן המקצועי ביותר לניהול ההשקעות שלכם.

הערב באינווסטור לייב, עומר רבינוביץ' מארח את קרין וילר, מתכננת פיננסית מוסמכת CFP, לשיחה מקיפה על אחד הנושאים המורכבים ביותר עבור בעלי נכסים משמעותיים - איך לבחור את הפמילי אופיס הנכון. עולם הפמילי אופיס מלא בחברות רבות ומגוונות, אך השאלה המהותית היא איך ניתן להשוות ביניהן באופן מדויק? כל משרד מציג נתונים שונים, אסטרטגיות שונות ודרכי עבודה שונות, מה שיוצר בלבול אמיתי עבור המשקיע הפרטי.

המציאות המורכבת של שוק הפמילי אופיס היא שקיים המון מידע זמין, לפעמים אפילו יותר מדי, מה שהופך את תהליך הבחירה למבלבל ומסובך. כאן נכנס לתמונה הערך הרב של גוף מקצועי שיודע לעשות סדר בבלאגן ולייעל את תהליכי החיסכון והשקעות. השאלה המרכזית שצריך לשאול את עצמנו היא: מה המטרה שלנו לעתיד ואיך אפשר להגיע לשם? בפרק זה, עומר וקרין יחלקו איתנו את הכלים המקצועיים לזיהוי הפמילי אופיס המתאים ביותר לצרכים הייחודיים שלכם, כיצד להעריך את איכות השירות והייעוץ, ואיך לוודא שהבחירה תתאים למטרות הפיננסיות ארוכות הטווח שלכם.

מה צפוי בסקירה?

מאקרו - תחושות מול עובדות

תמחור השוק

תחזיות שוק

במרכז הפרק נצלול לשאלת השאלות: האם זה הזמן להשקיע במדדי הבנקים והביטוח, שהציגו השנה רווחיות פנומנלית, או דווקא לחפש הזדמנויות במניות הקטנות בישראל? חיים יחלוק עדכונים ופרשנויות אקטואליות לפעילות השווקים בארץ ובחו"ל, ויסביר כיצד התאוששות התוצר הצפויה לשנת 2026 עשויה להשפיע על הרכב התיק שלכם.

איך טכנולוגיה ישראלית מטפלת בדיכאון ו-OCD ללא תרופות או ניתוח? הפעם עומר רבינוביץ', שלומי ארדן וקרן צדוק, מנהלת הקרן הגמישה של אינווסטור 360 מארחים את מנכ"ל בריינסוויי, הדר לוי, לשיחה על המהפך מחברת מו"פ למעצמה מסחרית שהציגה זינוק של 37% בהכנסות ומעבר מרשים לרווחיות. נבין כיצד הטכנולוגיה המיוחדת בה משתמשת החברה הופכת לסטנדרט טיפולי עולמי ומה עומד מאחורי השינוי העסקי הדרמטי של החברה.

בנובמבר האחרון החברה דיווחה על הכנסות של 13.5 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2025 המהווה עלייה של כ-30% לעומת שנה קודמת. גם הרווח הנקי הציג גידול, משמעותי עוד יותר, של 137% ועמד על 1.6 מיליון דולר. ננתח את המודל העסקי של החברה ואת הפריסה הגלובלית של למעלה מ-1,200 מערכות מותקנות. נדבר על המנוף התפעולי, התחרות בשוק המד-טק ומה הם מנועי הצמיחה של החברה. 

איך משלבים חזון רפואי מציל חיים עם תוצאות פיננסיות חזקות, ומהי מפת הדרכים האסטרטגית של החברה לשנים הקרובות?

השוק המקומי ממשיך להפגין חוסן פיננסי מפתיע ב-2025. 
הערב באינווסטור לייב, עומר רבינוביץ׳ ושלומי ארדן מארחים את מיכה מלכה, מנכ"ל קרן הגידור טוליפ, לניתוח מעמיק של של שוק ההון הישראלי בחודשיפ האחרונים ולקראת תחילתה של שנה אזרחית חדשה. מנועי הצמיחה של הבורסה בתל אביב כוללים בין היתר את מדד ת"א 35 שרשם תשואה של כ-51% מתחילת השנה ומדד ת"א 125 שרשם גם הוא תשואה של כ-50% מתחילת השנה, כל אלה על רקע תחזית צמיחה כלכלית של בנק ישראל לשנת 2025 העומדת על 3.3% וב-4.6% בשנת 2026.

בשיחה נבחן את התמונה הרחבה של שוק ההון הישראלי, הכוללת את ההתנהגות של מדד ת"א בנקים שרשם ביצועים טובים, את מדד הנדל"ן שמצליח להתרומם על רקע הציפיות להמשך ירידת הריבית ועל הביקוש הגובר לחברות עם פעילות ביטחונית וטכנולוגית חזקה, כפי שראינו בחוזה הענק של אלביט בכ-2 מיליארד דולר.

מה צפוי בסקירה?

ארה"ב

שווקי המזרח ואירופה
תמצית תמונת המצב

ישראל
נתוני מאקרו עדכניים וחשובים.
מה מצב פרמיות הסיכון וההשקעות הזרות?
האם צפויות עוד הורדות ריבית?
האם השוק הישראלי יקר?

ביטקוין, תמחורי שוק ועוד ככל שיתיר הזמן.

שנת 2025 מתקרבת לסיומה, והיא הייתה שנה של התאוששות ושינויים דרמטיים: המלחמה בישראל הסתיימה, והשווקים המקומיים והגלובליים הגיבו במהירות. רק בשבוע שעבר קיבלנו מבנק ישראל הורדת ריבית ראשונה לאחר תקופה ארוכה של 0.25% לרמה של 4.25%, צעד שמשפיע ישירות על המשכנתאות והאטרקטיביות של החסכונות שלנו. במקביל, מדד S&P 500 המשיך לשבור שיאים, והוא עומד על תשואה מצטברת של כ-16% מתחילת השנה. התנודתיות הזו בשילוב שינויים רגולטוריים מחייבת כל שכיר ועצמאי לבצע תכנון פיננסי אסטרטגי עד 31 בדצמבר.

הערב עומר רבינוביץ' והמתכננת הפיננסית המוסמכת, קרין ויילר, שיעניקו מדריך "עשה ואל תעשה" להפקדות סוף השנה. נסביר בפירוט את התקרות המעודכנות והטבות המס המגיעות לכם: לדוגמה, עצמאים יכולים ליהנות מהטבת מס על הפקדה לקרן השתלמות של עד 13,203 ₪, ומפטור ממס רווחי הון על הפקדה של עד 20,566 ₪. נדון גם בהפקדות לקופת גמל להשקעה ובחשיבות ניצול הניכויים והזיכויים המקסימליים שנועדו להפחית את נטל המס לשנת 2025.

איך לנצל את יתרת ימי השנה לטובתכם, לבצע אופטימיזציה של החסכונות הפנסיוניים והנזילים, ולצאת לשנת 2026 עם תכנון פיננסי חכם שחוסך לכם כסף רב?

איך הופכים חברת תמציות ריח מקומית לשחקנית גלובלית שמכתיבה את הטון בשוק הבינלאומי? הפעם של אינווסטור לייב, עומר רבינוביץ' מארח את קרן כהן חזון, היו"ר והמנכ"לית הנמרצת של תורפז תעשיות בע"מ, כדי לצלול לתוך האסטרטגיה שהפכה את החברה למעצמת רכישות. תחת הנהגתה, תורפז, שהחלה את דרכה כמפעל קטן, נסחרת כיום בשווי שוק של 5.2 מיליארד שקל ונכללת במדד ת"א 125. החברה ממשיכה להוכיח צמיחה אגרסיבית, כאשר מכירותיה זינקו ב-44% במחצית הראשונה של 2025, בעיקר בזכות אסטרטגיה של מיזוגים ורכישות.

במהלך השיחה, ננתח את האסטרטגיה הייחודית של תורפז, המבוססת על שלוש רגליים עסקיות: טעמים, ריחות וחומרי גלם ייחודיים, המאפשרת לה שליטה ויתרון תחרותי. נדבר על האתגרים הגיאופוליטיים שמשפיעים על חברות ישראליות גלובליות. החברה, ש-90% מעסקיה מחוץ לישראל, ממשיכה לרכוש חברות ברחבי העולם כשחמש רכישות בוצעו רק בחצי שנה האחרונה באנגליה, בלגיה, צרפת, פולין והודו למרות הניסיונות להשפעה על ידי גופים זרים. נשמע מקרן על החזון שלה לעתידה של החברה לשנים הבאות ומהם האתגרים הצפויים בהמשך.

איך תורפז הצליחה לנהל 25 רכישות מאז 2018 ולצמוח בביסים קטנים אך משמעותיים?

השווקים הפיננסיים ממשיכים לנוע בתוך סביבה של חוסר ודאות גובר בצל המלחמה, השינויים הגיאופוליטיים הגלובליים, והשפעת הריבית. למרות האתגרים, התחזיות הכלכליות מציגות תמונה מורכבת: על פי התרחישים, התוצר הישראלי צפוי לצמוח ב-2.5% בשנת 2025, כאשר שיעור האינפלציה הצפוי לעמוד על 3%. נתונים אלו מעוררים שאלות קשות אצל כל משקיע: האם הזמן לקחת סיכונים? אילו סקטורים יצליחו לשרוד ואפילו לשגשג בתקופה זו?

הערב אינווסטור לייב, עומר רבינוביץ' וקרין וילר מארחים את ליאור יוחפז, מנהל ההשקעות הראשי של מנורה מבטחים. בשיחה מרתקת ננתח את תחזית השווקים להמשך שנת 2025 ולמה שצופן להם בשנת 2026, נבין כיצד התחזיות הכלכליות, כולל הריבית הצפויה לעמוד על 3.75% ברבעון השלישי של 2026, משפיעות על תיק ההשקעות האישי שלכם, ונבחן את האסטרטגיות המומלצות לניווט בתקופה רבת תהפוכות זו.

הצטרפו אלינו כדי לקבל תמונה מלאה מהשטח, לזהות את הכיוונים המרכזיים בשוק המקומי והגלובלי, וללמוד מליאור יוחפז כיצד הגוף המוסדי המוביל מנהל סיכונים ומאתר השקעות אטרקטיביות, תוך התחשבות באי-הוודאות הגיאופוליטית והפיננסית.

שוק הקריפטו ממשיך להתנדנד בין עליות מרשימות לתיקונים כואבים. ראינו את הביטקוין נוגע ב-$127,200, ואז את השוק חווה הנזלות בשווי של כ-20 מיליארד דולר תוך ימים ספורים. למרות התנודתיות, הפיננסים המסורתיים כבר לא יכולים להתעלם מהמהפכה - תאגידים גלובליים כמו ווסטרן יוניון משיקים מטבעות יציבים ופלטפורמות כמו רובין הוד מובילות את המעבר לטוקניזציה של נכסים. זהו העידן שבו הקריפטו עובר מהשוליים למרכז הבמה.

הפעם באינווסטור לייב, עומר רבינוביץ׳ ואמיר אלשיך מארחים את בן סמוחה, מייסד ומנכ"ל Cryptojungle, כדי לנתח את הטרנדים המשמעותיים ביותר. מה הם האתגרים וההזדמנויות שמציב השקל הדיגיטלי של בנק ישראל? מה המשמעות של חוקי סטייבלקוינס חדשים? והאם אנחנו לקראת פיצוץ בועת חברות הביטקוין כרזרבה? 

הצטרפו לשיחה כדי להבין מה עומד מאחורי תנודות השוק, איך המוסדות הפיננסיים מתכוננים לעתיד, ואיך אתם יכולים למקם את עצמכם נכון בעידן הכלכלה הדיגיטלית החדשה.

מה עומד מאחורי העסקה הגדולה להפסקת האש?

ארה"ב
השבתת הממשל הארוכה - השלכות על הכלכלה.

שווקי המזרח

ישראל

תמחורי שוק ועוד ככל שיתיר הזמן.

מעבר משרה הוא אחד הרגעים הקריטיים ביותר מבחינה פנסיונית - וזה בדיוק הזמן שבו הכי קל לטעות. רבים לא מודעים לכך שטופס 161, רצף פיצויים או בחירת הקופה הנכונה עלולים לקבוע אם תחסכו עשרות אלפי שקלים או תאבדו אותם במסים ודמי ניהול מיותרים. 

הפעם באינווסטור לייב נארח את קרין ויילר שלנו, מתכננת פיננסית מוסמכת (CFP), שתסביר בצורה פשוטה וברורה מה חשוב לדעת כשעוברים עבודה: איך ממלאים נכון את טופס 161 כדי להימנע ממס מיותר, מה ההבדל בין רצף פיצויים לרצף קצבה, כיצד לוודא שהמעסיק החדש מפקיד לקופה הקיימת ולא פותח אחת נוספת, ואיך לשמור על הביטוחים הפנסיוניים גם בתקופת הביניים. נדבר גם על עדכון השכר המבוטח, על זכויות ההפקדה הרטרואקטיבית ועל טעויות נפוצות שעולות לעובדים ביוקר.

גלו איך להפוך את מעבר העבודה להזדמנות פיננסית במקום למוקש בירוקרטי.

בשקט בשקט, שוק האנרגיה בישראל עבר בשנים האחרונות מהפכה. לצד ההפרטה של ייצור החשמל והכניסה של ספקים פרטיים, מתרחבת במהירות גם הפעילות באנרגיות מתחדשות – סולאר, אגירה ורכבים חשמליים. הדרישה לחשמל גדלה בקצב של כ־3% בשנה, מה שאומר עלייה של כ־35% בעשור הקרוב. מעבר לגידול בכמות, יש גם שינוי באופי הצריכה – יותר רכבים חשמליים, דאטא סנטרים ושימושים עתירי אנרגיה – שדורשים לא רק עוד חשמל אלא גם "צינור" רחב יותר להתמודדות עם עומסי צריכה זמניים.

כאן נכנסת לתמונה משק אנרגיה. החברה נוסדה ב־2017 מתוך הארגונים הכלכליים של הקיבוצים, במטרה להיות בעלים של מתקני אנרגיה מתחדשת ולא רק להשכיר קרקע לחברות. ב־2020 היא הונפקה והכניסה לראשונה משקיעים מוסדיים. שנה לאחר מכן רכשה חלק מתחנת הכוח דליה – עסקה ששינתה את פניה, והיום היא פועלת בעיקר בתחום האנרגיה הפוסילית.
החזון של החברה ברור: להחזיק נתח מהותי מהשוק המקומי – יעד של 25% עד שנת 2030 – מתוך הבנה שעדיף להיות שחקן מרכזי בישראל מאשר שחקן קטן במספר שווקים זרים. היתרון הגדול של החברה טמון בשילוב – בין תחנות פוסיליות מודרניות, שטחים של לוחות סולריים ואספקת חשמל ללקוחות קצה – מה שמאפשר לה גמישות תפעולית ומימונית ותמחור תחרותי.

מבחינת ישראל, התמונה לא רעה. המדינה נחשבת ל"שחקן סביר" בזירה הבינלאומית, עם מכרזים משמעותיים וצעדים שמקדמים את השוק. האתגר העיקרי הוא לא החזון – אלא הביצוע.
דברנו בפרק הזה על שוק החשמל בישראל שמשתנה בקצב מהיר, על עצמאות אנרגטית, ועל עתיד האנרגיה בישראל. המרואיין שלנו הוא מנכ״ל משק אנרגיה, אבנר ארד שעסק בתחום האנרגיה במשך רוב החיים המקצועיים שלו.
לעומר הצטרף אמיר אלשיך, גילוי נאות:
אמיר אלשיך משמש כנושא משרה בחברת מרום אנרגיה מתחדשת בע"מ (חברה פרטית), העוסקת בייזום פרויקטי אנרגיה מתחדשת, והשתתפותו בפודקאסט זה אינה קשורה בשום צורה ואופן לתפקידו זה.

לסקירה המלאה בוידאו

מה מתקדם עם הריביות בעולם? ארה"ב מה השתנה אחרי הורדת הריבית, ומה צפוי בהמשך? מה קורה עם השבתת הממשל וההשלכות שלו? חוסן צרכני או חששות מיתון? עונת הדוחות לרבעון שלישי, מה צפוי? תחזיות קדימה לשוק האמריקאי. תמחור השוק האמריקאי - זוויות שונות. אירופה ושווקי המזרח מה התחדש שם? (ויש חדש) תמונת מצב עדכנית. ישראל מי ירוויח מסיום המלחמה? נתוני מאקרו עדכניים וחשובים. תחזיות אינפלציה צמיחה וריבית. מה קורה עם פרמיות הסיכון ושער השקל דולר? האם אנו מתקרבים להורדת ריבית? תמחורי שוק ועוד ככל שיתיר הזמן.

חג שמח

בשנת 1996 נשא יו״ר הפד אלן גרינספאן נאום שבו הזהיר מפני "התרוממות רוח בלתי רציונלית" בשוקי ההון. ההיסטוריה ידועה - שנה לאחר מכן מדד ה-S&P זינק 30%, המשיך לעלות עוד שנתיים, ואז התרסק, אל משבר הדוט.קום. 

אינווסטור לייב - האם זהו הזמן להשקיע בסין? יובל ויינרב

BYD נהנית מצמיחה חדה במכירות רכבים חשמליים והיברידיים, עם יתרון תחרותי בזכות ייצור עצמאי של סוללות ותמיכה ממשלתית חזקה בתחום ה-EV, שהופכת אותה ל”אלטרנטיבה הסינית לטסלה” במחיר נגיש יותר. במקביל, Tencent הצליחה להתאושש מהקשיים הרגולטוריים של השנים האחרונות, כשהממשל מאותת שהוא רוצה לראות את חברות הטכנולוגיה הגדולות כמנועי צמיחה ולא כמטרה למאבק. לצד ההובלה העולמית בתחום משחקי המחשב והפרסום הדיגיטלי, וההשקעות הנרחבות שלה בפינטק, ענן ושירותים מקוונים, חזרה טנסנט לתפוס מקום מרכזי בציפיות המשקיעים – כסימן להתעוררות מחודשת של המניות הסיניות.

BYD עלתה בשנה האחרונה ב 20%, טנסנט ב 55% כאשר מכפילי הרווח של השתיים עדיין נמוכים בהשוואה לקבוצת הייחוס בעולם. 

• 
  הכלכלה הסינית מתמודדת עם משבר נדל״ן וחולשה בביקוש פנימי.
• יש מתחים גיאופוליטיים וסנקציות אמריקאיות (שכנראה שכבר מתומחרות בשוק).
• חלק גדול מהכסף האמריקאי אולי נזהר, אך יש מספיק משקיעים אחרים שמזהים חברות חזקות כמו BYD, Xiaomi, CATL ו-Luckin – שחלקן כלל לא נסחרות בוול סטריט, אלא בהונג קונג, סין עצמה, או OTC.

• 
  השוק הסיני נסחר במכפילי רווח נמוכים יחסית לשווקים המפותחים.
• הממשלה הסינית רוצה מאוד לעודד השקעה מקומית ולחזק את תחושת העושר דרך שוק ההון.
• מגזרי הצריכה הפשוטה - שירותי משלוחים, קמעונאות, פינטק - זוכים לעידוד ממשלתי והסקטור הטכנולוגי מסומן כבעל חשיבות אסטרטגית עבור השילטון הסיני
• הצמיחה ברבעון הראשון של 2025 עלתה מעל הציפיות, קצב של 5.4% שנתי, אם כי לא מובן מאליו שהיא תישאר לאורך זמן

הערב ב"אינווסטור לייב", עומר רבינוביץ' ואמיר אלשיך יארחו את מיכה מלכה, מנכ"ל קרן הגידור טוליפ, לשיחה על השוק הישראלי שהציג בשנים האחרונות ביצועים יוצאי דופן בהשוואה עולמית. על אף האתגרים הביטחוניים והכלכליים, כולל אינפלציה שנתית של כ־3.1% (בתוך יעד בנק ישראל של 1%–3%), וריבית בסיסית גבוהה של 4.5% שנשמרת מחשש לפריצת גירעון, המדדים המובילים – ת"א־35 ות"א־125 – רשמו עליות מרשימות של כ־29% וכ־30% בהתאמה מתחילת השנה.

בתקופה שבה משקיעים רבים מושפעים מכותרות דרמטיות וממהרים לצאת מהשוק, הנתונים בפועל מציירים תמונה אחרת. לצד סקטורים שנמצאים במגמת שחיקה, כמו הנדל"ן שמושפע מהריבית הגבוהה והירידה בביקושים, ישנם תחומים שממשיכים להראות חוסן ואף צמיחה – בין אם מדובר בחברות תעשייה מקומיות עם יתרון תחרותי, באנרגיה המסורתית שממשיכה להניב תוצאות, או בעסקים יצואניים הנהנים משערי מטבע נוחים.

מה הם הגורמים שהובילו את השוק הישראלי להכות את מרבית התחזיות? מה הן ההזדמנויות שעשויות להיפתח בשנה הקרובה? והאם אחרי ראלי כה משמעותי יש עוד מקום לצמיחה, או שמא הגיעה העת לנקוט זהירות מוגברת?

איך לשמור על רמת ההכנסה בהווה בנקודת הפרישה עם שינוי אחד קטן מהותי במיוחד - אפס מס!

הערב באינווסטור לייב, קרין ויילר מתכננת פיננסית מוסמכת CFP באינווסטור, יעסקו בשאלה איך לנצל על הצד הטוב ביותר את החיסכון הפנסיוני שלכם ואיזה פעולות עליכם לנקוט כבר היום - כדי לייצר הכנסה דומה או גבוהה לזו שיש לכם היום ללא מס.

החסכונות הפנסיונים שלנו מורכבים מקרנות פנסיה ותיקות, חדשות, ביטוחי מנהלים, וקופות גמל קצבתיות.
כל אלה כנגד מרבית החיסכון הצבור מייצרים לנו קצבה שנקראת קצבה מזכה.
אבל במה היא מזכה אתכם אתם שואלים? היא מזכה בשותף שהולך איתכם כל הדרך (לא זה לא בן/בת הזוג שלכם), כמובן - מס הכנסה.

גם כפנסיונרים אנחנו חייבים במס שולי על ההכנסה המיוצרת מהקצבה המזכה מעל הפטור.

מה הם הכלים הפרקטים לשילוב בין קצבאות, כדי שתוכלו להגיע לגיל הפרישה עם הכנסה גובהה ויציבה ללא מס? הצטרפו אלינו הערב לפרק חשוב ומיוחד של "אינווסטור לייב".

מה צפוי בסקירה?

ישראל

הפעם ב"אינווסטור לייב", עומר רבינוביץ' ועמי ארביב, אנליסט וראש תחום הדרכה באינווסטור 360, מסכמים את עונת הדוחות של הרבעון השני לשנת 2025 בשון ההון הישראלי, עם תחושות של יציבות למרות חוסר הוודאות הכלכלית. בנק ישראל מעריך צמיחה שנתית של כ-3.3%, והמדדים ת״א-35 ות״א-125 עלו מאז חודש יוני ב-6.8% וב-8% בהתאמה — מה שמראה שהמשקיעים נותנים אמון בחברות הישראליות וביכולת שלהן להמשיך לצמוח גם בתקופה מורכבת.

בסקטור הפיננסי, בנק הפועלים בלט עם רווח נקי ברבעון השני של כ-2,542 מיליון ש"ח ועלייה בתשואה על ההון שהגיעה ל-16.7%. בענף הקמעונאות, קבוצת מליסרון רשמה רווח נקי של כ-437 מיליון ש"ח, זינוק של כ-22% לעומת התקופה המקבילה, על רקע עלייה בהכנסות ממרכזי הקניות. גם בענף הביטחון נרשמו ביצועים חזקים, כשאלביט מערכות הציגה רווח נקי של כ-126 מיליון דולר לצד חוזה ענק בשווי של כ-1.6 מיליארד דולר עם מדינה אירופית.

עונת הדוחות הזו מראה שלאורך כל אי-הוודאות, ישנם סקטורים שמצליחים להבליט יציבות ואף להציג צמיחה. האם ההמשך של 2025 ימשיך לחזק את המגמה הזו או שצפויות הפתעות בהמשך השנה?

שוק הנדל"ן בישראל פותח את 2025 עם תמונה מורכבת – מצד אחד ירידה חדה בקצב התחלות הבנייה ברבעון הראשון, שעמדו על כ־17.3 אלף דירות בלבד, ירידה של כ־11.9% לעומת הרבעון הקודם וכ־27% פחות בפרויקטים של פינוי־בינוי ותמ״א. מצד שני, במבט שנתי בין אפריל 2024 למרץ 2025 נרשמה עלייה של 7% במספר התחלות הבנייה שהגיע לכ־62.7 אלף דירות, והיתרי הבנייה עלו ב־10.9% לכ־80.6 אלף. למרות הנתונים החיוביים במצטבר, עיכובים משמעותיים ממשיכים ללוות את הענף – משך הבנייה הממוצע עלה ל־35.5 חודשים, מה שמעכב את כניסת הדירות לשוק ומותיר כ־188.8 אלף דירות בבנייה פעילה, כמעט מחציתן במחוזות תל אביב והמרכז.

בתוך המגמות האלו פועלת קבוצת עזריאלי, מהחברות המובילות בנדל״ן המניב בישראל, עם פורטפוליו הכולל מגדלי משרדים, מרכזי קניות, פרויקטים למגורים ותחום הדאטה סנטר – אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים בשנים האחרונות, על רקע העלייה בביקוש לשירותי ענן ואחסון נתונים. בעוד שוק המשרדים מתמודד עם התאמות למציאות עבודה היברידית, והמסחר מתאזן לאחר שנים של צמיחה מהירה, הקבוצה ממשיכה להתרחב בארץ ובחו״ל ולפתח נכסים חדשים באזורים אסטרטגיים.

הפעם ב"אינווסטור לייב" ארחו עומר רבינוביץ' ושלומי ארדן את גדעון אברהמי, לשעבר משנה למנכ״ל קבוצת עזריאלי ומנכ״ל חטיבת הנכסים המניבים, לשיחה על מצב השוק ב־2025 והאסטרטגיה של הקבוצה. נדבר על האתגרים בתחום המגורים, על המגמות בשוק המשרדים והמסחר, על פיתוחי הדאטה סנטר, וננסה להבין כיצד קבוצת עזריאלי בונה את עתידה בתקופה של שוק משתנה.

הפעם ב"אינווסטור לייב", עומר רבינוביץ' ואמיר אלשיך פותחים את הדלת לעתיד האנרגיה הירוקה בישראל, בשיחה מרתקת עם יוני חנציס, מנכ"ל קבוצת דוראל אנרגיה, ורועי פורמן, מנכ"ל דוראל אנרגיה טק ונצ'רס. יחד הם יצללו אל תוך המהפכה האנרגטית שמתרחשת ממש עכשיו – מהפכה שמציבה את ישראל בחזית החדשנות והקיימות.

עם גידול של מעל 100% בתמלוגים ממשאבי טבע מאז 2015, וירידה של כ-55% בשימוש בפחם לייצור חשמל בעשור האחרון, ישראל משנה את תמהיל האנרגיה שלה בקצב מרשים. נכון ל-2024, מחירי החשמל בישראל נמוכים בכ-78% ממחירי החשמל באירופה, בין היתר בזכות יציבות מחירי הגז הטבעי המקומי. גם בתחום האנרגיה הסולארית, ישראל מדורגת בין חמש המדינות המובילות ב-OECD ביחס להספק מותקן לשטח.

בפרק הקרוב, נשמע כיצד דוראל משלבת טכנולוגיה, השקעות וחדשנות כדי להניע את השוק קדימה – ומהן ההזדמנויות למשקיעים פרטיים ומוסדיים בעידן של מעבר לאנרגיה נקייה. האם אתם מוכנים לקחת חלק במהפכה שתשנה את הדרך בה אנחנו צורכים, מייצרים ומשקיעים באנרגיה?

מה צפוי בסקירה?

ישראל

הערב ב"אינווסטור לייב", עומר רבינוביץ' ושלומי ארדן מארחים את עו"ד ארז רוזנבוך, יו"ר דירקטוריון מגוריט, ואת אורי שוסטר, מנכ"ל מגוריט ישראל, לשיחה על שוק הנדל"ן הישראלי, מציאותו הנוכחית והכיוונים העתידיים שלו. שוק הנדל"ן בישראל מתמודד עם אתגרים רבים בשנים האחרונות, כולל עליות מחירים, עלויות בנייה גבוהות ותשומות בנייה משתנות, לצד מגבלות רגולטוריות ואתגרים כלכליים הנובעים מהמצב הגיאופוליטי והדמוגרפי.

מגוריט ישראל, קרן הריט הראשונה בישראל המתמחה בדיור להשכרה לטווח ארוך, הוקמה בשנת 2016 ומחזיקה ב-42 פרויקטים הכוללים כ-2,000 יחידות דיור בפריסה ארצית, מהן 974 נכסים מניבים בתפוסה של 100%. כקרן ציבורית הנסחרת בבורסה בתל אביב, מגוריט נהנית מגישה למקורות מימון נגישים, הטבות מס ייחודיות, ומחויבת לחלוקה של לפחות 90% מהרווחים שלה למשקיעים.

במהלך הפרק נדון במגמות המרכזיות בשוק הנדל"ן, כמו התחדשות עירונית, מגמות בפריפריה לעומת המרכז והשפעת התוכניות הממשלתיות על שוק השכירות הממוסד. כמו כן, נבחן את האתגרים המרכזיים העומדים בפני יזמים ומשקיעים, כולל עיכובים בפרויקטים, עליות מחירים ורגולציה משתנה. עד כמה שוק הנדל"ן הושפע מהמלחמה ובדגש זו שהייתה מול איראן ומה צופן העתיד להזדמנויות ההשקעה בשוק הזה?

הערב באינווסטור לייב, עומר רבינוביץ' ואמיר אלשיך מארחים את שלומי ארדן, שותף מנהל בקרן הגידור "ארביטראז' ואליו", לשיחה על מצב שוק ההון הישראלי – והאם יש בו עדיין הזדמנויות אמיתיות.

בפרק נבחן לעומק את תמחור המניות בשוק המקומי: האם אנחנו בעידן של מניות זולות שנותנות פוטנציאל לרווח, או שהשוק כבר התאזן והתמחורים משקפים את מלוא הפוטנציאל? מניתוח עדכני עולה שרבות מהמניות נסחרות היום במחירים סבירים, ולמרות העליות בשוק, קשה לאתר מניות שמחירן מנופח בצורה קיצונית – מה שיכול להעיד דווקא על שוק בריא ומבוקר.

אז איך מזהים מניות "זולות"? מהם הסקטורים שעדיין לא מיצו את עצמם? ואיך בוחנים אם יש מקום להמשך עליות בשוק המקומי? הצטרפו אלינו לפרק מיוחד עם תובנות פרקטיות ומבוססות מהשטח.

הערב ב"אינווסטור לייב", עומר רבינוביץ' ואמיר אלשיך יארחו את ענבר שטיינר, שותפה מנהלת ב-Value, ואת איתמר בן דוד, מנהל פיתוח עסקי בחברה. יחד, הם יציגו את גישתה הייחודית של Value לעולם ההשקעות, המשלבת בין השקעות במסלול הכללי לבין אפיקים אלטרנטיביים כמו נדל"ן, תשתיות וקרנות פרטיות. בעידן של שינויים כלכליים משמעותיים, Value מציעה פתרונות חדשניים שמסייעים למשקיעים להתמודד עם תנודתיות השווקים.

השקעות אלטרנטיביות זוכות כיום לעניין גובר, במיוחד בקרב גופים מוסדיים, שחושפים עד כ-30% מתיקי ההשקעות שלהן לאפיקים אלו. השקעות מסוג זה מספקות גיוון בתיקי ההשקעה ומפחיתות תלות בשוק המסורתי. במהלך הפרק, ענבר ואיתמר יפרטו כיצד האפיקים האלטרנטיביים מציעים גמישות ויציבות יחסית, במיוחד בתקופות של אי-ודאות כלכלית גלובלית.

פיזור השקעות הוא כלי מרכזי לניהול סיכונים, במיוחד בתקופה של שינויים גיאופוליטיים וכלכליים. בפרק הקרוב, נשמע כיצד Value מתאימה את האסטרטגיות שלה למציאות המשתנה, תוך שילוב של טכנולוגיות חדשות והשקעות בתשתיות מתקדמות. אילו הזדמנויות השקעה עשויות להתאים למשקיעים פרטיים בעידן של תנודתיות? איך ניתן לשלב השקעות אלטרנטיביות בתיק ההשקעות שלך? והכי חשוב – האם אתם מוכנים לשנות את הדרך בה אתם מסתכלים על העולם הפיננסי שלכם?

מה צפוי בסקירה?

אירופה ושווקי המזרח

ישראל

הפעם ב"אינווסטור לייב", עומר רבינוביץ' מארח את עמרי ולורט, מייסד ומנהל השקעות ב-Legacy Value Partners, לשיחה מעמיקה על מניות הביג-טק – אפל, גוגל, מיקרוסופט, אמזון ומטה. נבחן את השאלה שמעסיקה כל משקיע: האם מניות אלו, שזינקו בעשרות אחוזים בשנים האחרונות, עדיין מהוות הזדמנות השקעה אטרקטיבית, או שמא הן כבר מתומחרות ביתר?

ניקח לדוגמה את מיקרוסופט, שמנייתה עלתה בכ-45% בשנת 2024, בין היתר בזכות ההשקעה האסטרטגית ב-AI דרך שותפותה עם OpenAI. גם אפל, למרות האטה מסוימת במכירות האייפון, ממשיכה להציג יציבות עם שווי שוק של מעל 3 טריליון דולר. גוגל (Alphabet) מציגה צמיחה מרשימה בתחום הענן, בעוד אמזון נהנית מהתאוששות במסחר האלקטרוני. מטה, מצידה, מפתיעה עם קאמבק טכנולוגי בזכות השקעות במציאות מדומה ובינה מלאכותית. עם כל האתגרים והסיכונים הקיימים כמו רגולציה, תחרות גוברת, ותמחור גבוה, מה הם הסיכויים להמשך צמיחה של הביג-טק?

השינויים הגיאו-פוליטיים והדרישות להתקדמות טכנולוגיות בתעשיות רבות משפיעה גם על תחומים חמים כמו דיפנס-טק ורחפנים. כיצד טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית ושבבים מתקדמים משתלבות גם בעולמות הביטחוניים, ומה המשמעות למשקיעים. האם אלו התחומים שיצמיחו את "הביג-טק" הבאים?

במציאות שבה ישראל נמצאת במלחמה כבר 20 חודשים, המתיחות האזורית עם איראן עולה מדרגה, וארה"ב תוקפת מתקני גרעין באיראן – תכנון פיננסי מדויק וגמיש הופך לחשוב מאי פעם. בפרק מיוחד של "אינווסטור לייב", עומר רבינוביץ' מארח את קרין ווילר, מתכננת פיננסית מוסמכת (CFP), לשיחה מעמיקה שתוקדש כולה למענה על שאלות המאזינים. הפרק יעסוק בהשפעה של המצב הביטחוני והמתיחות הגיאופוליטית על תיקי ההשקעות, תוך התמקדות בנושאים כמו שינויים ביחס השקל/דולר, התאמות במסלולי השקעה וחשיפה למניות בארץ ובעולם, היבטי דחיית מס שמסייעים להיערכות במצבי חוסר ודאות וכל הקשור לבנקים חיצוניים.  

האירועים הדרמטיים בזירה הגיאופוליטית, כמו ההסלמה בין ישראל לאיראן והתקיפות האמריקאיות, משפיעים באופן ישיר על שווקי ההון. בפרק נדון בשאלות כמו: כיצד משפיעה המלחמה המתמשכת על השווקים בישראל? האם נכון להקטין את החשיפה למניות מקומיות לטובת מניות גלובליות? איך שערי המטבע המשתנים, ובעיקר היחלשות אפשרית של השקל מול הדולר, יכולים לשנות את אסטרטגיית ההשקעה? ומה יהיו ההשלכות האפשריות של מתיחות בינלאומית על מחירי הנפט, סחורות, ומניות טכנולוגיה? קרין תספק תובנות על חשיבות פיזור השקעות בין שווקים ואפיקים שונים, כדי להתמודד עם סיכונים גיאופוליטיים וכלכליים כאחד.  

זהו פרק חובה לכל מי שמבקש להבין כיצד המצב הביטחוני והפוליטי בישראל ובעולם משפיע על תיק ההשקעות שלו. אנו מזמינים אתכם להצטרף לשידור ולשלוח מראש את השאלות שמטרידות אתכם – כיצד לנהל את תיק ההשקעות? איך להתכונן לאיומים כלכליים וביטחוניים? ומהן ההזדמנויות שיכולות לצוץ בתוך המשבר? קרין ועומר יעניקו כלים מעשיים שיעזרו לכם לקבל החלטות מושכלות גם בזמני משבר. **אל תפספסו את ההזדמנות להכות את המתכנן – ולצאת מחוזקים!**

שלום לכולם, מקווים שאתם שומרים על עצמכם.
שידור משותף של אינווסטור 360 לייב עם השקעות למתחילים המשקיענים ואינווסטור לייב.

בין כותרות הביטחון והאיומים הגאו-פוליטיים – דיברנו כלכלה.
🔎 האם איראן באמת מעצמה?
🔎 ערכנו השוואה בין כלכלת ישראל לכלכלת איראן.
📉 למה הבורסה בת"א דווקא עלתה בימי מלחמה?
📈 מה הקשר בין ה-S&P לבין הדולר?

ולמה הבורסה הישראלית עדיין נחשבת לאטרקטיבית?
✔️ מכפילים נמוכים יחסית
✔️ תעשיות ביטחוניות בצמיחה
✔️ תחייה בגיוסי ההייטק
✔️ אמון ציבורי שצולח טלטלות

האם הגיע הזמן לעדכן את תיק ההשקעות? מאז התקיפה הישראלית על מתקנים גרעיניים באיראן וההסלמה בצדו, עלו מחירי נפט בכ-7–12%, עם ברנט שנע סביב 75–80 דולר לחבית . נתון זה הוביל לעלייה במניות חברות האנרגיה המתקדמות, לצד ירידות בבורסות הגלובליות – כולל הירידה של כ־1.3% במדד הנאסד"ק וה-1.1% במדד S&P 500 .

בנוסף, התחזקותו של הדולר והגידול בביקושים לזהב ולאג"ח ממשלתיות כמקלטים בטוחים בולטים כתגובות מיידיות לשינויים גיאופוליטיים . עם זאת, כיצד תשפיע הפסקה או המשך ההסלמה על שוק האנרגיה, על תחזיות אינפלציה ועל מדיניות הריביות של הבנקים המרכזיים – אלה עדיין נושאים פתוחים לשיח. האם הגיע הזמן להגדיל חשיפה לסקטורים שעניינם באנרגיה ובבטחון? או שמא כדאי להמתין לירידה נוספת ולחזור למשקיעים לאחר הייצוב? נבחן את הסיכונים מול ההזדמנויות, מבלי לקבוע מסלול סופי – כי עולם ההשקעות דורש גמישות.

מה צפוי בסקירה?

עולם ההשקעות לא מסתכם רק בבחירת ההשקעה הנכונה – הוא כולל גם הבנה מעמיקה של כללי המיסוי והשפעתם על התשואה הכוללת. הערב ב"אינווסטור לייב", עומר רבינוביץ' יארח את אמיר סוראיה, רו"ח שותף בכיר במשרד קנובל בלצר סוראיה ושות', לשיחה מעמיקה ומרתקת על כל מה שחשוב לדעת בנוגע למיסוי השקעות, כולל מס ייסף, חוק הרווחים הכלואים, מיסוי RSU, מניות, אופציות, והדרכים האופטימליות לניהול כספים פרטיים וכספי חברות.  

תכנון מס חכם הוא אבן יסוד בהשגת תשואה מקסימלית על השקעות. לדוגמה, מס ייסף, המוכר גם כ"מס עשירים", המוטל על יחידים עם הכנסה גבוהה (בהכנסות מעל 721,560₪ נכון לשנת ינואר 2025), עלול להפחית משמעותית את ההכנסות נטו מהשקעות. כיצד ניתן להיערך לכך מראש באמצעות פיזור השקעות, העדפת אפיקים פטורים ממס או השקעות שאינן נושאות הכנסות שוטפות. בנוסף, נדון במשמעות של חוק הרווחים הכלואים עבור חברות בינלאומיות, וכיצד תכנון נכון יכול להפחית את נטל המס ולשחרר רווחים להשקעות נוספות.  

נדון גם במיסוי על RSUs, מניות ואופציות – נושא מרכזי עבור עובדים בהייטק ומשקיעים פרטיים. לדוגמה, בעוד שהקצאת RSUs נחשבת כהכנסה בעת הבשלת המניות והיא ממוסה לפי מדרגות המס השולי של העובד, אופציות עשויות להיות ממוסות בצורה שונה בהתאם לתנאי ההקצאה ולשאלת מימושן. אמיר סוראיה יפרט כיצד ניתן למזער את חבות המס ולהגדיל את הרווח הנקי באמצעות תכנון נכון ותזמון המימוש של הנכסים.  

מה עוד חשוב לדעת על היבטי המס בכל הנוגע להשקעות שלנו? הצטרפו אלינו הערב לעוד פרק של "אינווסטור לייב"

הפעם באינווסטור לייב, עומר רבינוביץ' ואמיר אלשיך מארחים את ברק בנסקי, מנכ״ל כנ״ף כלל ניהול פיננסים ואת אמיר ארגמן, האסטרטג הראשי של כלל ביטוח ופיננסים, לשיחה מעמיקה על מגמות ההשקעה בשווקים הגלובליים בשנת 2025, השפעות גיאופוליטיות, והתפתחויות כלכליות מרכזיות המשפיעות על שוקי ההון.

במהלך השבוע השני של חודש מאי 2025, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חתם על עסקאות כלכליות משמעותיות במסגרת ביקורו במזרח התיכון, כולל הסכם נשק עם סעודיה בשווי 142 מיליארד דולר והסכם עם קטאר לרכישת מטוסי בואינג בשווי 96 מיליארד דולר. במקביל, התקבלו דיווחים חיוביים על התקדמות השיחות בין ארה"ב לסין בנוגע למכסים ההדדיים שהטילו אחת על השנייה.

השוק לא איחר להגיב: מדד הנאסד"ק עלה השבוע ב-7% והשלים זינוק של יותר מ-22.5% מאז השפל שרשם בתחילת חודש אפריל, ומדד S&P 500 הציג עלייה של 5% בשבוע האחרון. בעקבות כך, "שבע המופלאות" הוסיפו בעלייה זו שווי שוק מצטבר של 837 מיליארד דולר נכון לתחילת השבוע.

בישראל, ברקע פרסום הדוחות הכספיים המסכמים של הרבעון הראשון לשנת 2025, דווח כי האינפלציה בישראל זינקה בחודש אפריל ב-1.1%, מהווה עלייה חדה מהצפוי. בעקבות כך, שיעור האינפלציה בישראל ב-12 החודשים האחרונים עלה ל-3.6% לעומת 3.3% במרץ.

אילו מסלולי השקעה עשויים להתאים לשנת 2025 – אג"ח, מניות, נדל"ן או קרנות אלטרנטיביות? האם הראלי של תחילת השנה צפוי להימשך או שמדובר בתיקון זמני? איך משפיעים הצעדים של טראמפ וההסכמים עם מדינות במזרח התיכון וסין על ההזדמנויות הגלובליות? 

בעולם השקעות הנתון לשינויים כלכליים ופוליטיים מואצים, השאלה המרכזית שכל משקיע צריך לשאול היא כיצד ניתן לבנות אסטרטגיית השקעות שתניב תשואה לאורך זמן, תוך שמירה על איזון בין סיכון לתשואה. הערב ב"אינווסטור לייב", עומר רבינוביץ' מארח את ירון דייגי, מנהל הפעילות הבינלאומית באינדקס מדדים, לשיחה מעמיקה על הצעדים האסטרטגיים שיכולים להנחות אותנו בעשור הקרוב. האם מניות מדד ה-S&P 500, שהניבו לאורך העשור הקודם תשואה ממוצעת של כ-10. בשנה, ימשיכו להוביל, או שמא אג"ח קונצרניות בישראל, עם תשואה ממוצעת של כ-4%-5%, יהוו אלטרנטיבה בטוחה יותר?  

עוד נקודה חשובה שנסתכל עליה היא ההשוואה בין השקעה במניות להשקעה באגרות חוב. בעוד שמניות עשויות להניב תשואה גבוהה יותר לאורך זמן, הן נחשבות לנכס תנודתי יותר, במיוחד בתקופות של אי-ודאות כלכלית. דוגמה לכך ניתן לראות בשנה החולפת, שבה שוק המניות בישראל הציג ביצועים פחות מרשימים ביחס למניות חו"ל. מנגד, אג"ח קונצרניות עשויות להציע יציבות יחסית, אולם תשואתן מוגבלת. ירון דייגי ידון כיצד פיזור השקעות נכון בין אפיקים שונים, כמו מניות טכנולוגיה בארה"ב לצד השקעות באג"ח קצרות טווח, יכול להוות אסטרטגיה מנצחת בשוק תנודתי.  

בנוסף, האם עדיף להתמקד במניות מקומיות, או שמא להרחיב את היריעה לשווקים גלובליים? בעוד הכלכלה הישראלית מתמודדת עם אתגרים כמו אינפלציה של 3.4% וריבית יציבה של 4.5%, בארה"ב ובאסיה ישנם מנועי צמיחה חדשים, כמו השקעות בטכנולוגיות בינה מלאכותית.האם מניות טכנולוגיה בארה"ב, או שווקים מתפתחים כמו הודו וסין, יכולים להוות הזדמנות השקעה בעשור הקרוב? הצטרפו אלינו לפרק מרתק שיספק לכם תובנות וכלים לבניית אסטרטגיית השקעות יציבה ורווחית לשנים הבאות.

מה צפוי בסקירה?
איך משפיעה תכנית המכסים של טראמפ על העולם?
מהן ההשפעות על תחזיות הצמיחה העולמית?
מהי מגמת הריבית בעולם ומה צפוי בהמשך?

ארה"ב
התרחישים האפשריים לכלכלת ארה"ב והסיכויים למיתון השנה.
הפער בין התחושות לנתונים הקשיחים.
עדכונים חשובים מעונת הדוחות הכספיים.
האם סין פוגעת בארה"ב באמצעות מכירת אג"ח?
הרבה שינויים במחיר היעד של SP500- נכיר חישוב פשוט לשימוש עצמי...
ועוד עובדות שלא ידעתם.

ישראל
נתוני צמיחה מפתיעים.
נתונים סטטיסטיים מעניינים ליום העצמאות ה77 למדינה.
ריבית - מה הסיכויים שנראה ירידה השנה?  
שקל דולר, מדדי מניות ועוד.

וכמובן תמחורי שוק ועוד ככל שיתיר הזמן.

הפעם ב"אינווסטור לייב", עומר רבינוביץ' ואמיר אלשיך מארחים את אייל שוחט, מנכ"ל טופ גאם ואת עידו קרצ'מר סמנכ"ל אסטרטגיה ופיתוח תאגידי, לשיחה מתוקה אך עמוקה על תעשיית תוספי התזונה, הממתקים והאתגרים שביניהם. 
טופ גאם, שהוקמה בשנת 2004, הפכה מחברת ממתקים ישראלית למובילה עולמית בתחום תוספי התזונה בצורת גומי, עם קו מוצרים חדשני המשלב בריאות והנאה. האם סוכריות גומי יכולות להיות גם פונקציונליות וגם טעימות?  בשנת 2024, טופ גאם רשמה הכנסות של כ-59.3 מיליון דולר, עלייה של כ-30% לעומת השנה הקודמת. עם זאת, החברה סיימה את השנה בהפסד נקי של 6.49 מיליון דולר, לעומת רווח של 3.21 מיליון דולר ב-2023, בעיקר בשל עלייה בהוצאות תפעוליות כאשר, בין היתר, החברה ביצעה מהלך אסטרטגי בולט ורכשה את חברת Island Abbey Nutritionals הקנדית תמורת 20 מיליון דולר, במטרה להרחיב את הנוכחות בצפון אמריקה ולחזק את יכולות הייצור והפיתוח של החברה.  
האם המיזוג יוביל את טופ גאם לשווקים חדשים ולחדשנות נוספת? כיצד מתמודדת החברה עם התחרות הגוברת והציפיות הגוברות לצמיחה? ומהם האתגרים הגדולים ביותר בתעשיית תוספי התזונה כיום? הצטרפו אלינו לשיחה שתפתח לכם את התיאבון – וגם את הראש.

הפעם ב"אינווסטור לייב", עומר רבינוביץ' ואמיר אלשיך מארחים את אורי קרן, שותף ומנהל השקעות ראשי במור גמל לשיחה מעמיקה על מצב המאקרו-כלכלה והשווקים הפיננסיים. בצל טלטלות גלובליות, מלחמות סחר והחלטות מוניטריות דרמטיות, המשקיעים ניצבים מול מציאות כלכלית משתנה הדורשת הבנה מעמיקה ותגובה מושכלת.

במהלך הימים האחרונים, השווקים הפיננסיים חוו תנודתיות חריפה. מדד ה-S&P 500 משלים ירידה מתחילת השנה בכ-8%, הנאסד"ק בכ-15%, והדאו ג'ונס איבד 1.7% ביממה האחרונה, על רקע חששות מהשפעת המכסים החדשים שהטיל הנשיא לשעבר דונלד טראמפ על סין, אירופה וטאיוואן. המהלך הוביל לשינויים משמעותיים גם באסיה כאשר מדד הניקיי ביפן עלה בעקבות הציפיות למשא ומתן על תכנית המכסים של טראמפ.

במקביל, מחירי הזהב זינקו לשיא חדש של 3,357.40 דולר לאונקיה, כשהמשקיעים מחפשים מקלט בטוח לנוכח התנודתיות בשווקים. הבנק המרכזי באירופה הוריד את הריבית בגוש האירו בפעם השביעית בתוך שנה, מ-2.5% ל-2.25%, וזאת אחרי רצף הורדות שהחל בחודש יוני. המהלך מגיע כניסיון לתמוך בכלכלה על רקע מלחמת המכסים 

אז מה צופן לכלכלה העולמית בתקופה הקרובה והאם גם בישראל תרד הריבית בעקבות האירועים האחרונים בשווקים?

הערב באינווסטור לייב, עומר רבינוביץ׳ מארח את אבנר סטפק לפרק מיוחד מסוגו בעקבות אירועי "מלחמת המכסים" האחרונים. לאחר שתכנית המסכים של טראמפ יצאה לדרך בתחילת השבוע שעבר, מה שגרם לירידות משמעותיות בשווקים, נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הכריז ברביעי באחרון על הקפאה של 90 יום במכסים המוגדלים שנכנסו לתוקף על 75 מדינות, בעקבות פניות ממדינות אלו לפתוח במשא ומתן מחודש. במהלך תקופה זו, יוטל מכס מופחת של 10% בלבד, במקום התעריפים הגבוהים שתוכננו. עם זאת, טראמפ החליט להחמיר את הצעדים כלפי סין, והעלה את המכס על סחורות סיניות ל-125%, בטענה שסין הפגינה "חוסר רצינות" במשא ומתן והאשימה את ארה"ב ב"בריונות כלכלית"

אחד השינויים המשמעותיים שקרו בשנת 2024 היה התמקדוּת בהתחדשות עירונית, במיוחד בתל אביב והמרכז. הנתונים מצביעים על כך שכ-15,710 דירות נבנו במסגרת פינוי-בינוי, רובן במחוז תל אביב. לאור העלייה בביקוש במרכז והפרויקטים הרבים שנמצאים בהליכי בנייה, שוק הדירות לא צפוי להתייצב בקרוב, אם כי הבעיה המרכזית עדיין נוגעת להשלמת הדירות – 12.3% פחות דירות הושלמו השנה לעומת 2023, מה שמעיד על קצב בנייה ארוך יותר.

האם המרכז ימשיך להוביל או שהפריפריה תתפוס תאוצה? כיצד ניתן לנתח עסקאות נדל"ן פרטיות וכיצד להשקיע במגוון תחומים של הנדל"ן – ממגורים ועד התחדשות עירונית? איך להתמודד עם הירידה בקצב השלמת הבנייה? איך משפיעה הדמוגרפיה על שוק הנדל"ן? ומהם הסקטורים החמים כיום להשקעה? אז איך שוק הנדל"ן הישראלי יראה בשנת 2025?

מה צפוי בסקירה?
טראמפ מטלטל את השווקים

ארה"ב

מתי SP500 סיים בתשואה שלילית את השנה ולמה?
נושא המכסים ומה מלחיץ את כולם לקראת שני לאפריל?
אינפלציה ריבית ומצב הכלכלה - הווה מול עתיד.
סטגפלציה, מיתון, צמיחה - שוק ההימורים פורח.
השינויים במחיר היעד לסוף השנה של SP500.
ועוד עובדות שלא ידעתם.

אירופה

מה הסיבה לעליות בבורסות אירופה?
האם האינדיקטורים הכלכליים תומכים בהמשך העליות? 

שווקי המזרח

המה מתרחש מאחורי הקלעים בסין?
במה השקיע וורן באפט ביפן?
ומה קורה בהודו?

ישראל

התיקון בשווקים הגיע גם אלינו, כמה ואיך?
מצב הכלכלה העדכני ומה צפוי בהמשך.

ועוד ככל שיתיר הזמן.

הפעם ב"אינווסטור לייב", עומר רבינוביץ' אירח את שלמה מרציאנו, מנהל ההשקעות הראשי של אינווסטור לסקירה מעמיקה על השווקים והבועה הנוכחית בעקבות האירועים האחרונים בעולם. השווקים הפיננסיים חווים תקופה של חוסר יציבות, במיוחד לאור האירועים הגלובליים האחרונים שכוללים את עליית מחירי האנרגיה, השפעות מלחמת אוקראינה-רוסיה, והאיומים הכלכליים שגורם להם טראמפ בנוגע לבינה מלאכותית. שוק המניות כבר נמצא תחת תמחור יתר, והלחץ הכלכלי מתחיל להשפיע על האמון של המשקיעים. מדד ה-S&P 500, שנמצא במגמת עלייה מאז 2020, לא מצליח להתייצב מול התנודתיות שהולכת ומתרקמת. בנוסף, נתונים מראים כי דאגות על התחזקות האינפלציה וחשש מעליית הריבית מונעים מהשווקים להתייצב ולהתמודד עם הצמיחה האיטית בשווקים הגלובליים.

בעוד שתחום הבינה המלאכותית מתפשט במהירות ושואל את השוק לטכנולוגיות חדשות, חברות בתחום השבבים מצליחות להוביל את המהפכה. השבבים המיוצרים על ידי חברות אלו, שמותאמים לצרכים של AI, פותחים שווקים חדשים ומגבירים את הדרישה לטכנולוגיות מתקדמות, אך יש גם חשש ששוק השבבים יימצא בסכנה כשהחברות הללו יגיעו לממדי שליטה בלעדיים. 

נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, הצליח להכניס לא מעט חוסר ודאות בנוגע לבינה מלאכותית, בעיקר כשביקר את ההתפתחות המהירה שלה והטיל ספק בהשפעותיה על הביטחון הלאומי. טראמפ טוען כי התחרות מול סין בתחום ה-AI מהווה איום על ארה"ב ומקדם רגולציות שיכולות להאט את הקצב של פיתוחים בתחום זה. על רקע זה, נראה כי השוק לא מקבל את התחזיות החיוביות בהן דיברו אנליסטים בעבר, והמשקיעים מתחילים להרגיש את ההשפעה הישירה של חוסר הוודאות הפוליטי. מספרים מראים ירידה של כ-5% במניות בתחום ה-AI בשבועות האחרונים, תוצאה ישירה של דברי טראמפ וחקירות פוטנציאליות בתחום.

מה חשוב לדעת על המצב בשווקים ומה האפשרויות העומדות בפני משקיעים? האזינו לעוד פרק של אינווסטור לייב. 

מה צפוי בסקירה?

ארה"ב

ישראל

עם שווקים תנודתיים, אינפלציה שעדיין מהווה גורם משמעותי, ורפורמות שמשנות את מפת ההשקעות – איך בוחרים את מסלול ההשקעה הנכון? 
הפעם באינווסטור לייב, עומר רבינוביץ' ואמיר אלשיך מארחים את חגי שרייבר, מנהל ההשקעות הראשי של קבוצת הפניקס, ואת מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הקבוצה, לשיחה על מסלולי ההשקעה לשנת 2025. נצלול לתוך אסטרטגיות ההשקעה שצפויות להוביל את השוק, נבין אילו מגמות כדאי לקחת בחשבון ואיך ניתן למנף את ההזדמנויות שנוצרות בתקופה של חוסר ודאות. 

הפעם באינווסטור לייב, עומר רבינוביץ' מארח את צח איציק – משקיע, יזם, מרצה, ומנטור לכלכלת המשפחה. יחד, הם צוללים אל שוק הנדל"ן בארה"ב ומנתחים מדוע השקעה בבית פרטי דווקא שם יכולה להיות החלטה משנת מציאות.

צח משתף בתובנותיו על היתרונות שבהשקעה בנדל"ן למגורים, הסיבות שהובילו אותו להתמקד בארה"ב, ואילו שיקולים מנחים אותו בבחירת נכסים. בפרק זה הוא מספר בהרחבה על השקעותיו בטקסס ומתאר את הפוטנציאל האדיר באזור שבו הוא פועל – החל מהביקוש הגובר, דרך הצמיחה הכלכלית המרשימה, ועד להזדמנויות הרווחיות שהוא מזהה בשוק.

בנוסף, צח מסביר כיצד ליווי מקצועי למשקיעים יכול לשפר משמעותית את סיכויי ההצלחה ולהבטיח תנאים טובים יותר ברכישה. נשמע גם על ספרו, "להתעשר ולא במקרה", ועל הכלים הפרקטיים שהוא מציע לכל מי שרוצה להגיע לעצמאות כלכלית ולחופש פיננסי.

לינק ליצירת קשר עם צח איציק:
https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSfTK6gEtROce5IF2zV_JxfzB4y8kh0t8GDOcwXb_ETv1DKv3A/viewform

לינק לרכישת הספר של צח "להתעשר ולא במקרה" במחיר מיוחד:
https://meshulam.co.il/quick_payment?b=28a0fe5f5c851941517c5bbc3fbf47ba

הפעם באינווסטור לייב, עומר רבינוביץ' ואמיר אלשיך אירחו את סיגל יששכר, סמנכ"לית וראש תחום הנדל"ן במידרוג, ואת מוטי סיטרין, ראש תחום מוסדות פיננסיים, מימון מובנה ושירותים נוספים במידרוג, לשיחה מעמיקה על שוק האג"ח בישראל. מידרוג, חברת דירוג אשראי הפועלת בישראל מאז 2003 בשיתוף עם חברת Moody’s העולמית, מתמחה בדירוג מנפיקים ומכשירי חוב, ומספקת הערכות מקצועיות ואמינות למשקיעים בשוק ההון.

מה צפוי בסקירה?

ארה"ב
בהלת הבינה המלאכותית הסינית, האם משבר אמיתי?

מה מספרים האינדיקטורים של מאחורי הקלעים

על השוק האמריקאי? איך מתקדמת רפורמת המכסים

של טראמפ עד כה? איך נראית עד כה עונת הרווחים של הרבעון הרביעי? מה מספר לנו מכפיל שילר על השוק? מה ניתן ללמוד מציפיות צמיחה ותוצאות בפועל?
כמה עובדות מעניינות על מיתון ומניות.

אירופה
למה עלו מדדי המניות באירופה מתחילת השנה?

סין
איך הסתיימה השנה בגרסת סין?

ישראל
מה התחזית המעודכנת לנתונים הכלכליים השנה?
מה קורה עם פרמיית הסיכון של ישראל? כמה כסף הלוותה ישראל בשנה האחרונה? וביחס לעבר?
איך נראה האג"ח ומה הסיכויים שנראה הורדת ריבית בקרוב?

ובונוס
אירחנו לביקור קצרצר את שלמה מרציאנו
מנהל ההשקעות הראשי של אינווסט360,
שיספר לנו כמה עובדות מעניינות בנושא אג"ח.

השבוע עומר רבינוביץ' אירח את אורי אליאבייב, מומחה AI לדיון בהשפעת הבינה המלאכותית על החברות הגדולות בעולם ועל שוק ההון. הבינה המלאכותית משנה את פני התעשייה, עם חברות כמו Google, Microsoft ו-Nvidia שמובילות את המהפכה הטכנולוגית הזו. השימוש ב-AI מאפשר לחברות אלו לייעל תהליכים, לשפר את קבלת ההחלטות ולהציע מוצרים ושירותים חדשניים יותר, מה שמוביל לצמיחה כלכלית משמעותית.

רק השבוע, מיד לאחר כניסתו לבית הלבן בפעם השנייה, הכריז טראמפ על פרויקט "סטארגייט", מיזם שאפתני שהוקם במטרה להשקיע כחצי טריליון דולר, לאורך 4 שנים, בהקמת דאטה סנטרים ותשתיות נוספות לקידום פיתוח הבינה המלאכותית וקידום ארה"ב כבירת הבינה המלאכותית העולמית. המיזם הוקם בשיתוף OpenAI וסופטבנק היפנית והשקעה נוספת של אורקל וקרן ההשקעות של איחוד האמירויות MGX והערכת המומחים היא שהפרויקט יהפוך את הבינה המלאכותית לעוד יותר נגישה לשימושים היום יומיים ומשווים את התוכנית למיזם חקר האטום שעליו הכריז נשיא ארה"ב לשעבר, פרנקלין רוזוולט בשנת 1941 ומשפיעה עלינו עד היום.

בהקשר של שוק ההון, טכנולוגיות AI מאפשרות ניתוח מתקדם של נתונים פיננסיים בזמן אמת, זיהוי דפוסים והפקת תחזיות מדויקות יותר. כתוצאה מכך, משקיעים יכולים לפתח אסטרטגיות מתוחכמות ולמזער סיכונים. חברות פיננסיות רבות עושות שימוש ב-AI כדי לשפר את ביצועי האשראי שלהן ולהגדיל את היקף הפעילות הפיננסית שלהן בצורה חכמה.

ככל הנראה ייקח עוד זמן שנבין את ההשפעה המלאה של הבינה המלאכותית על היבטים שונים של המציאות המשתנה שלנו אבל עד אז נשאל את עצמנו מספר שאלות שאולי יסבירו טוב יותר את השפעת הבינה המלאכותית בעידן הנוכחי -  כיצד AI משנה את האסטרטגיות העסקיות של החברות הגדולות? אילו הזדמנויות וסיכונים חדשים נפתחים בפני המשקיעים? ואיך ניתן לנצל את הטכנולוגיה הזו בצורה הטובה ביותר? האזינו לעוד פרק של אינווסטור לייב בו ננסה לענות על השאלות האלה לקראת עידן חדש.

הפעם באינווסטור לייב, ארחנו את מחברי הספר "תור הזהב של המשקיעים המוסדיים": ד"ר משה ברקת - בכיר בתחום ההשקעות הבינלאומי, כיום בקבוצת CIM ובעבר בבנק ההשקעות Jefferies, לשעבר הממונה על שוק ההון ויו"ר הפניקס אחזקות וביטוח, רו"ח גיא לקן, האוניברסיטה העברית, לשעבר מנהל המחלקה הכלכלית ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ואיתי קדמי, רו"ח ומרצה למימון באוניברסיטה העברית, כלכלן מאקרו בבנק ישראל לשיחה על העולם המרתק של גופי ההשקעה המוסדיים. 

הפעם באינווסטור לייב, מארחים את גיא מני, מנהל השקעות ראשי פנסיה וגמל בבית ההשקעות הגדול בישראל - מיטב. גיא הציג את התחזיות והנקודות המרכזיות לשנת 2025, בדגש על המסלול הכללי הכולל אג"ח בארץ ובחו"ל, מניות בארץ ובחו"ל, והשקעות לא סחירות. 
בהמשך לוובינרים הקודמים, בהם אירחנו את מנהלי ההשקעות הגדולים בישראל ושמענו מהם את התחזיות שלהם לשנת 2025, ארחנו את גיא מני לשיחה מעמיקה על המסלול הכללי ועל סביבת המאקרו הגלובלית ובישראל. 
גיא דיבר על האתגרים וההזדמנויות הצפויים בשנה הקרובה, ונתן תובנות חשובות למשקיעים. ביולי האחרון נכנסה לתוקף רפורמת המסלולים שמטרתה להקל על החוסכים בהשוואה בין המסלולים על ידי הבנת אסטרטגיות ההשקעה בהם ולאפשר לחוסך יותר שליטה בבחירת המסלול. רפורמה זו גרמה לגידול במסלולי ההשקעה אצל המוסדיים ובאפשרויות הבחירה אצל החוסכים, ויצרה חמישה אשכולות כאשר כל אשכול מייצג אופן השקעה אחר. למשל, אשכול אחד הוא מסלולים עוקבי מדד (בדומה לרעיון של מסלול S&P 500 המוכר), ואשכול אחר הוא השקעה בני"ע סחירים. 
הרפורמה יצרה מסלולי השקעה המאפשרים לחוסך לבחור את המטבע בו ישקיע את כספו, למשל נאסדק שקלי או דולרי, מחקות מדדים בדולר או שקל וכו'. לכן, מי שמאמין בהשקעות פסיביות צריך לשאול כמה שאלות: 
1. באיזה מדד אני מעוניין להשקיע - טכנולוגיה, S&P 500, אג"ח וכו'. 
2. באיזה מטבע אני מעוניין להשקיע - שקלי או דולרי. 
3. האם להכניס אלמנט של גידור להשקעה? 
אז מה חשוב לדעת על השקעות פסיביות באופן כללי? מה ייחודי בכל מכשיר השקעה פסיבי? מה עובד הכי טוב וממה כל מכשיר מושפע? ואיך לבחור מכשיר השקעה רלוונטי? הצטרפו אלינו לפרק חדש של "אינווסטור לייב" עם גיא מני, מנהל ההשקעות הראשי בבית ההשקעות הגדול בישראל.

מה צפוי בסקירה?

גלובלי
איך נסגרה השנה ומה התחזית לשנה הבאה?

ארה"ב

השווקים תוססים לקראת כניסת טראמפ לבית הלבן, מה מדאיג אותם? חיזוי העתיד מאתגר

מאוד וכמעט בלתי אפשרי אבל בכל זאת..:

איך נראות תחזיות הרווחים לרבעון 4 ולשנה הבאה עלינו לטובה? האם SP500 ימשיך בעליות השנה? נבדוק מה אומרים אלו שפגעו הכי קרוב ב2024.

אילו סקטורים אמורים לבלוט השנה עם שיפור צפוי ברווחיות?

אירופה

אחרי ממשלת צרפת, נפלה גם ממשלת גרמניה, האם אירופה שוקעת? ממה הכי חוששים באירופה?

סין

מה התחדש לאחרונה ואיך נראית תעשיית הרכב שלה?

ישראל

האם עורכי החדשות קצת מגזימים (לרעה) בהצגת המצב? נבדוק. האם משקיעי החוץ חוזרים לישראל?

מה קורה עם פרמיית הסיכון של ישראל? מה משתנה מתחת לרדאר עם תשואות האג"ח בישראל ועוד

ואפילו נתון או שניים מעניינים על הביטקוין שסביר שלא הכרתם

הפעם באינווסטור לייב ארחנו את אבנר חדד, מנכ"ל הפניקס בית השקעות ומנכ"ל משותף של קסם קרנות, לשיחה על מבט מאקרו של הכלכלה העולמית לקראת שנת 2025. ישנן שאלות רבות העומדות בפני כלכלות העולם, במיוחד בתקופה מלאת מתחים ושינויים כלכליים ופוליטיים. בארה"ב, דונלד טראמפ עומד להיכנס לבית הלבן במספר שבועות, לאחר שנבחר לכהונה נוספת כנשיא ארצות הברית. בחירתו הובילה לעלייה בתחושת הביטחון הכלכלי, לפחות בטווח הקצר, וספקולציות לגבי תמריצי מדיניות כלכלית צפויים. עם זאת, תחזיות לטווח ארוך יותר מעלות חששות לגבי יציבות השווקים לאור התנודתיות הפוליטית והכלכלית הגלובלית. השפעות התחרותיות בשוק המט"ח נשארות מורכבות, במיוחד לאור התחזקותו הפוטנציאלית של הדולר ואי הוודאות הגיאופוליטית האופפת את השוק העולמי. 

בישראל, המלחמה הנמשכת מזה למעלה משנה יוצרת תחושת אי-ודאות מתמשכת, כאשר הכיוון העתידי של כלכלת המדינה נותר מעורפל. תקציב המדינה שעדיין מעורר סערה בחודשים האחרונים וצפוי להמשיך לעורר סערה גם בשבועות הקרובים. בתוך אי-ודאות הזו, הכלכלה הישראלית מתמודדת עם שיעור אינפלציה העומד על 3.4% (שרק לאחרונה ירד ב0.1%). העליות במחירים משפיעות על יוקר המחיה ועלולות להוביל להפחתת הכוח הקנייה המקומי. בישראל כבר מסתכלים קדימה לשנת 2025 עם החלטת הריבית המסתמנת להגיע בתחילת החודש כאשר הריבית עומדת היום על 4.5% חזק ויציב. 

ברמה העולמית, הצמיחה הכלכלית צפויה להישאר יציבה אך מתונה, עם תחזית של 3.2% לשנת 2024 ו-3.3% לשנת 20254. עם זאת, קיימים סיכונים רבים, כולל מתחים גיאופוליטיים, תנודתיות בשווקים הפיננסיים, והשלכות של מדיניות כלכלית משתנה. במקביל, השקעות משמעותיות בטכנולוגיות מתקדמות כמו בינה מלאכותית תורמות לצמיחה באסיה, במיוחד בסין ובהודו. 

השאלה המהותית שנותרת פתוחה היא כיצד ישראל וארה"ב ינהלו את האתגרים הכלכליים הבולטים שהם ניצבים מולם, והאם יצליחו לייצב ולחדש את הצמיחה הכלכלית לנוכח האתגרים הקיימים בשנים הקרובות. האם כל אלה מהווים הזדמנות חדשה ומרגשת או דווקא אזהרה לקראת העתיד לבוא?

האם כשאתם מנפחים בלון אתם מרגישים מתי הוא עלול להתפוצץ? 
בעקבות הצלחת הוובינר בנושא "מדד שילר בעידן ה-AI" שקיימנו באוגוסט האחרון וכמות התגובות החיוביות שקיבלנו מכם, הערב באינווסטור לייב, שלמה מרציאנו, מנהל ההשקעות הראשי באינווסטור 360, יחזור לספר לנו עוד על מדד שילר, כיצד הוא פועל ולמה הוא חשוב לכל מי שמעוניין להשקיע. 
על פי שלמה: "חשוב שמי שנכנס לשיטת השקעה כזו או אחרת, יעשה זאת מתוך הבנה אמיתית ולא כי מישהו אמר לו". הסיבה לכך היא שברגע שמשקיע מבין לאן הוא נכנס, הוא יהיה מוכן טוב יותר לתרחישים חריגים, שעשויים להגיע. יישום מדד שילר בהשקעות אישיות יכול לסייע למשקיעים לקבל החלטות מושכלות יותר על ידי הערכת תמחור השוק והסיכונים הכרוכים בו. 
המדד מאפשר להבין אם השוק מתומחר יתר על המידה או מתחת לממוצע ההיסטורי, מה שמסייע בתזמון הכניסה והיציאה מהשוק. בנוסף, ניתן להשתמש במדד לבחירת סקטורים אטרקטיביים להשקעה על ידי זיהוי סקטורים בתמחור חסר. מדד שילר מסייע גם למשקיעים לטווח ארוך להבין את הסיכונים וההזדמנויות בשוק, ובכך עשוי לשפר את הביצועים על ידי קבלת החלטות מבוססות נתונים והבנה מעמיקה של השוק. 
איך ליישם את מדד שילר ולהיעזר בו להתמודד עם תרחישים חריגים בשוק? האם יש סיכונים בשימוש במדד שילר?

מה צפוי בסקירה? גלובלי מה מספרים נתוני הצמיחה העולמית? 

דברנו על סחורות – חיטה, תירס, קקאו, קפה, נפט, נחושת ועוד. גם מי שלא משקיע בסחורות במישרין מושפע ממחירי הסחורות בתיק המניות שלו ובחיים עצמם. כך שחשוב לכולם להבין את ההתנהגות של מחירי הסחורות השונות. דברנו על שרשרת הערך של סחורות, על המחזוריות המובנית בשווקים ועל חוזים ארוכי טווח שיכולים לגרום לחברות לפשוט את הרגל ולמשקיעים חכמים לצאת עם תשואות יפות. לדוגמא – מדוע עלה מחיר הקקאו ב 110% מאז תחילת השנה? ומדוע מחירי הסויה והחיטה בירידה?

הפעם באינווסטור לייב ארחנו את רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות לשיחה על עתיד הכלכלה העולמית בשנת 2025 כשישנן שאלות רבות העומדות בפני כלכלות העולם, במיוחד בתקופה מתוחה זו. 

בארה"ב, השווקים הפיננסיים חווים תגובה חיובית לאחר בחירתו של דונלד טראמפ לכהונה נוספת כנשיא ארצות הברית. בחירתו הובילה לעלייה בתחושת הביטחון הכלכלי, לפחות בטווח הקצר, וספקולציות לגבי תמריצי מדיניות כלכלית צפויים. עם זאת, תחזיות לטווח ארוך יותר מעלות חששות לגבי יציבות השווקים לאור התנודתיות הפוליטית והכלכלית הגלובלית. השפעות התחרותיות בשוק המט"ח נשארות מורכבות, במיוחד לאור התחזקותו הפוטנציאלית של הדולר ואי הוודאות הגיאופוליטית האופפת את השוק העולמי. 

בישראל, המלחמה הנמשכת מזה למעלה משנה יוצרת תחושת אי-ודאות מתמשכת, כאשר הכיוון העתידי של כלכלת המדינה נותר מעורפל. תקציב המדינה, אשר עורר סערה בשבועות האחרונים וצפוי להמשיך לעורר סערה בהמשך, יכלול שינויים במיסים שמטרתם מימון ההוצאות הצבאיות, בעוד הגירעון עומד כעת על 8.5%. בעוד שממשלת ישראל מעוניינת להוריד אותו ל-4%, חברות דירוג האשראי הבינלאומיות כמו מוד'יס ו-S&P הביעו ספקנות בנוגע ליכולתה של ישראל לעמוד ביעדים אלו.
לאחרונה הן אף הורידו את דירוג האשראי של ישראל, מה שעלול להשפיע על יכולתה של המדינה לגייס כספים בתנאים משתלמים בעתיד. 

בתוך כלל האי-ודאות הזו, הכלכלה הישראלית מתמודדת עם שיעור אינפלציה עומד על 3.5%, מה שמקשה על הצרכנים והעסקים. העליות במחירים משפיעות על יוקר המחיה ועלולות להוביל להפחתת הכוח הקנייה המקומי. השאלה המהותית שנותרת פתוחה היא כיצד ישראל וארה"ב ינהלו את האתגרים הכלכליים הבולטים שהם ניצבים מולם, והאם יצליחו לייצב ולחדש את הצמיחה הכלכלית לנוכח האתגרים הקיימים בשנים הקרובות. 

האם כל אלה מהווים הזדמנות חדשה ומרגשת או דווקא אזהרה לקראת העתיד לבוא?

ארחנו את קרין ויילר, מתכננת פיננסית מוסמכת CFP באינווסטור, לשיחה הכוללת דגשים חשובים לסוף השנה, עצות מועילות לכל ימות השנה ומבט קדימה לשנת 2025 לפעולות שכדאי לבצע.

שנת 2024 מתקרבת לסיומה, והשווקים הפיננסיים נמצאים בתנודה מתמדת. זה זמן טוב לעשות סדר בחסכונות שלכם ע”י תכנון פיננסי מיטבי, ולבצע מספר פעולות חיוניות בין אם אתם עצמאים או שכירים בהפקדות סוף השנה. תכנון פיננסי מיטבי יסייע לכם לשפר את מצבכם הכלכלי ויאפשר יציבות לקראת גיל הפרישה כבר מגיל מוקדם יותר.

.

ארחנו את גדי טולידאנו, יועץ למנהלי השקעות בהראל פיננסים לשיחה על הצד הטוב והצד הרע של אחד מהמדדים המוכרים ביותר ברחבי העולם ונחשב למדד אמין ויציב ולרוב כולל בתוכו מניות של חברות עם מאזנים חזקים, רווחיות גבוהה, תזרים מזומנים יציב וניהול טוב הוא מייצג את המצב בשוק הכלכלי בצורה קלה ואמינה במיוחד ולאורך עשרות שנים, מדד ה- S&P 500 או בשם השני שלו “סנופי”.

לתיאום בדיקת צ'ק אפ פיננסי ללא עלות

העשן מתפוגג? נושא המהגרים בבחירות בארה"ב - תעמולה או עובדות? האם מהלכי התמיכה של הממשל בסין מניעים באמת את הכלכלה ואת שוק הדיור?

בשבועות האחרונים משרד האוצר החל בפרסום צעדים פיסקליים משמעותיים ארוכי טווח שמטרתם לאפשר לממשלה להתמודד עם ההשלכות של המלחמה. השינויים האלו יבואו לידי ביטוי בהצעות חוק במהלך חודש נובמבר, כאשר ישנה שאיפה להוציא אותן לפועל החל מתקציב 2025 והם צפויים לכלול צעדי מיסוי משמעותיים כמו העלאת מס חברות לחברות העונות לקריטריונים מסוימים, הקפאת מדרגות המס לשלוש שנים, הגדלת מס יסף ועוד צעדים נוספים שישפיעו על הכיס, גם של החברות אבל גם של האנשים הפרטיים.

לשינויים אלו תהיה השפעה על הכיס שלנו, כך למשל הקפאת מדרגות מס הכנסה לשלוש שנים לא תמנע עדכון של המס שנשלם ביחס לאינפלציה כשבפועל נשלם יותר או מעצם העובדה שהגדלת שיעור מס היסף יגדיל את נטל המס על השכבות הגבוהות יותר. תכנון מס יעיל יכול לסייע הן לאנשים פרטיים והן לחברות בהפחתת הנטל הכלכלי באמצעות ניצול הסדרי חוק שונים, זכאות להטבות והקלות מס ובחירה בצעדים שונים המיטיבים עם חבות המס שלהם. תכנון מס שמקיף גם את ההיבטים הבינלאומיים מבטיח שהכנסות המתקבלות מחו”ל ימוסו בצורה אופטימלית, במקרים רבים, ייתכן וישנן הטבות מס או הקלות מס בהתאם לאמנות בינלאומיות אשר מדינת ישראל חתומה עליהם.

מה צופן העתיד לכלכלה הישראלית? אנחנו חיים בתקופה מאוד מורכבת מבחינה כלכלית, במיוחד לאור העובדה שישראל נמצאת במלחמה כבר למעלה משנה והסיום שלה לא נראה באופק. עם תקציב מדינה שנוי במחלוקת שצפוי לבוא בפני הממשלה בסוף החודש ע"י שר האוצר ולכלול גזרות מיסוי חדשות שישפיעו על הכיס של כולנו במטרה לממן את ההוצאות המלחמה. למרות שהגירעון בתקציב המדינה היום עומד על 8.5%, שר האוצר הציב יעד מאתגר של 4% גירעון מה שנוגד את ציפיות חברות דירוג האשראי הבינלאומיות מוד'יס ו-S&P שרק בימים האחרונים הורידו את דירוג האשראי של ישראל מה שיכול להשפיע על היכולת של המדינה לגייס כספים בצורה משתלמת בעתיד.

מהם התרחישים האפשריים כעת בארה"ב ומה התחזית להמשך? ומה המשמעות של הורדות הדירוג שספגנו? סקירה חודשית אוקטובר ותמחור השווקים.

ארחנו באינווסטור לייב את ד"ר נבות בר, דירקטור ומייסד קרן קיסטון, קרן ישראלית ציבורית להשקעה בתשתיות לשיחה על זווית המאקרו של ההשקעה בתשתיות בישראל וניסינו להבין מה צופן העתיד לתחום התשתיות בישראל?

בעקבות הפרק המרתק בשבוע שעבר על תחום התשתיות, ארחנו באינווסטור לייב את ד”ר נבות בר, דירקטור ומייסד קרן קיסטון, קרן ישראלית ציבורית להשקעה בתשתיות לשיחה על זווית המאקרו של ההשקעה בתשתיות בישראל וניסינו להבין מה צופן העתיד לתחום התשתיות בישראל?

משהו מתחיל לזוז בתשתיות הלאומיות שלנו, אבל יש עוד הרבה עבודה. בני אלישע מקרן הריט אלומה מציע אפיק מעניין להשקעות בתחום. ויש לנו גם טיפ להוזלת החשמל הביתי בטלפון אחד.

תחום התשתיות בישראל – שנמצא בפיגור משמעותי אחרי אירופה, ושצרכיו, בדגש על הדמוגרפיה הצומחת, הולכים ומצטברים – צועד בכיוון מעניין למדי. ולצד פיתוח התשתיות כאן, חברות ישראליות משחקות תפקיד משמעותי במספר תתי סקטורים חיוניים וייחודיים. 

עומר דגני ויונתן נשיא מבית ההשקעות ילין לפידות מתארים את השינויים הדרמטיים שעבר תחום ההשקעות בישראל בשנים האחרונות, ונותנים כמה טיפים חשובים לעת חסרת הוודאות הזאת.

המשקיע הישראלי עבר בשנים האחרונות תהפוכות משמעותיות. הוא בוגר יותר, מתוחכם יותר, יודע שיש לו יותר ויותר אפשרויות ומכשירים, חשוף הרבה יותר למניות, והחשוב מכול – הוא פיתח אורך רוח, בשונה מהתזזית שאפיינה אותו בעבר. ועדיין, הפרדוקס האנושי ניכר היטב בעליות ובירידות בשוק ההון – כאשר הרגש מוביל רבים למכור בזול ולקנות ביוקר. 

עוד ועוד אינדיקטורים מעלים חשש למיתון בארה"ב ובכלכלה בעולמית, וזה גם הסנטימנט של השוק. במצב כזה, קל לעשות טעויות מסוג all in / all out. ריכזנו עבורכם כמה אסטרטגיות עדיפות.

משהו קורה בכלכלה העולמית. יותר ויותר אינדיקטורים מצביעים על אפשרות של מיתון קרוב. הורדות הריבית במרבית הבנקים המרכזיים (למעט ארה”ב ואוסטרליה) טובות אומנם למניות ולאג”ח, אך מעידות כשלעצמן על סוג של האטה – אולי בדרך למיתון. נכון להיערך לכך – לא בהיסטריה, אלא בעזרת כלים אפקטיביים ואסטרטגיות מדורגות ומוכחות. 

שנת 2024 מסתמנת כשנת מפנה עבור שוק הקריפטו שממשיך לגדול ולהתייצב, כאשר השווי הכולל שלו נע בסביבות 2.5 טריליון דולר. זהו קפיצה משמעותית ביחס לשנים קודמות, והביקוש למטבעות הדיגיטליים הולך וגובר וצובר עניין בקרב משקיעים רבים בארץ ובחו"ל,  גם בבחירות הקרובות בארצות הברית נוצר עניין רב בתחום הקריפטו, כאשר דונאלד טראמפ מתחייב להיות "נשיא הקריפטו", לקדם את מעמד המטבעות הדיגיטליים ולהפוך את ארצות הברית לבירת הקריפטו העולמית. מנגד, קמלה האריס, נציגת המפלגה הדמוקרטית לא ממהרת לתפוס צד בנושא אבל נראה כי היא נוקטת בשמרנות וזהירות בנוגע לפיתוח שוק הקריפטו. גם בתחום קרנות הסל, עם תחילת 2024 ואישור רשות ניירות ערך האמריקאית להנפקת קרנות סל של ביטקוין, השנה נרשמו הישגים משמעותיים עם השקתה של קרן סל החדשה המאגדת בתוכה לא רק את ביטקויין ואית'ריום, אלא גם מטבעות קריפטו נוספים כמו קרדאנו וסולי. קרנות אלו מציעות למשקיעים גיוון רחב ותשואה פוטנציאלית גבוהה, והן הופכות לכלי השקעה פופולרי. הביקוש למסחר במטבעות דיגיטליים הולך וגובר וצובר תאוצה, האם אנחנו בדרך להסדרה של שוק הקריפטו ותחילתו של תור הזהב של השוק? הערב באינווסטור לייב נארח את בן סמוחה, שותף מייסד Cryptojungle וקהילת מדברים קריפטו. ננסה להבין מה צופן לעתיד של שוק הקרפטו ומה חשוב לנו המשקיעים לקחת בחשבון לפני השקעה.

למדנו איך להשתמש במכפיל שילר ובחנו את הרלוונטיות שלו לשוק של היום עם שלמה מרציאנו, מנהל ההשקעות הראשי באינווסטור שאחראי על תחום ניהול התיקים בחברה.

איך בוחנים את איכות ההנהלה כמשקיעים פרטיים?הנהלה טובה היא עמוד השדרה של כל חברה מצליחה ויש לה השפעה על כל היבטי הפעילות העסקית, החל מניהול משאבים ותכנון אסטרטגי ועד ליצירת תרבות ארגונית חיובית בתקופת ההתפוצצות הטכנולוגית הסביבה העסקית משתנה בקצב מסחרר ובחירה בהנהלה טובה לפעמים חשובה לא פחות מבחירה במוצר טוב.

תחשבו על השינויים שמרבית העסקים היו צריכים לעבור בעשרים השנים האחרונות – דיגיטציה, שיווק אונליין, מעבר לענן, עיבוי מערכי סייבר, רגולציית פרטיות, איסוף וניתוח דאטא, הטמעת בינה מלאכותית ועוד. בעת קבלת ההחלטה האם ההשקעה בחברה מסוימת כדאית, ניקח בחשבון גם את החשיבות של גרעין שליטה, בעל מניות או קבוצת בעלי מניות שלהם השפעה מכרעת על קבלת ההחלטות בחברה גרעין שליטה יציב יכול לספק ניהול עקבי ואסטרטגי לחברה, להפחית את החשש משינויים ניהוליים חדים ולהבטיח מיקוד ארוך טווח בפיתוח העסקי.

עם זאת, חשוב שגרעין שליטה יהיה שקוף ופועל לטובת כל בעלי המניות ולא רק לטובת האינטרסים האישיים שלו. 

ארחנו את ראובן קפלן, מנכ”ל עמידר ופסגות לשעבר, וניסינו להבין יותר לעומק איך ניתן ללמוד על איכות ההנהלה והדירקטוריון, מהם השיקולים הנוספים שצריך לקחת לגביהן ומה ההשפעה של גרעין שליטה על כדאיות ההשקעה.ן

הפעם ניסינו לענות על השאלה – מה קורה בסין בימים אלו והאם למשקיעים יש מה לחפש שם?
לטובת הנושא ארחנו את יובל וינרב מייסד שותף, Krystal Eight ומנחה הפודקאסט ״להבין את סין״.
המשקיעים הקצת יותר ותיקים זוכרים בודאי שלפני עשר שנים סין הייתה אחד מהשווקים הכי חמים להשקעה, משקיעי וול סטריט נהרו למניות הסיניות, וכמעט כל מה שהריח מטכנולוגיה סינית הפך להיות סחורה מבוקשת. לפני כחמש שנים כל זה החל להשתנות כאשר אמון המשקיעים נסדק ולאחר נשבר בסיפור אליבאבא ועצירת ההנפקה של חברת הבת אנט- ומאז הממשל הטיל שלל סנקציות שהגבילו מאוד את תאבון הסיכון של משקיעים להשקעה בחברות סיניות גלובליות ומובילות, אשר ברור לכולם שאם היו מהמערב היו נסחרות במכפילים אחרים לגמרי, אך ״הפרמייה הסינית״ לוחצת אותן למטה. ומידה רבה של צדק יש לומר.
אז מה קורה היום?
האם סין עדיין מקום בו משקיע יכול למצוא הזדמנויות? האם כדאי בכלל להשקיע בסין לאור ההתרחשויות בחמש הנשים האחרונות? ואם כן, מה צריך להבין ולהכיר על סין ועל הממשל כדי בכל זאת למצוא את המקומות שמקבלים תמיכה להשקעות – לעומת אזורים וסקטורים שלא כדאי לשים בהם כסף? שאלה לא פשוטה שמצריכה דיון מעמיק אותו עשינו יחד עם המומחה שלנו לסין – יובל וינרב.

למה, אם וכאשר ענני המלחמה יתפזרו, אפשר לצפות כאן לעליית ערך שלא נראה בשום מקום אחר? רו"ח אמיר איל, בעלים ויו"ר קבוצת ההשקעות אינפיניטי-אילים, בניתוח מרתק על השווקים

הוא מלווה מקרוב את שוק ההון והכלכלה הישראלית כבר כמה עשורים טובים. הוא מעיד על עצמו שחווה כבר כמה וכמה “סופי עולם”, החל ממפולת הבנקים של 1983. הוא גם אורח קבוע בסלון של כולנו, מ”לילה כלכלי” הוותיקה של ערוץ 10 ועד “הכרישים” של קשת. עם פרספקטיבה כל כך מכובדת, וניהול של 20 מיליארד שקל מכספי הציבור, בהחלט כדאי להקשיב לניתוח שלו – הן במאקרו והן במה שנוגע לשווקים וסגמנטים ספציפיים. ובניתוח של רו”ח אמיר איל, בעלים ויו”ר קבוצת אינפיניטי (בית השקעות וחברת גמל, גם בית ההשקעות הנפרד אילים) – ישראל היא מקום מצוין להיות בו. 

איך נוצר פער של 80 אלף יחידות בשנה, והאם יש בכלל סיכוי לסגור אותו? ארז רוזנבוך, יו"ר קרן ה-REIT מגוריט, מביא את הנתונים הבלתי נתפסים על הנדל"ן למגורים בישראל.

במוקד הוובינר שלנו הפעם עומד פרדוקס גדול: מצד אחד, במשך 40 הדקות הראשונות של השיחה, תיאר לנו עו”ד ארז רוזנבוך – יו”ר קרן מגוריט – את הקטסטרופה של שוק הנדל”ן המקומי, כאשר מחסור קיצוני בדירות מוביל לעלייה עקבית במחירים. עלייה שאפילו מגפה, מלחמה, רפורמה משטרית שנויה במחלוקת וזינוק בשיעורי הריבית לא הצליחו לצנן. מצד שני, קיימת יכולת לעמוד במחיר המאמיר הזה. איך זה יכול להיות? מאיפה הכסף? אז הנה הספוילר: הכסף כאן, הוא פשוט מוחזק אצל חלק קטן יחסית באוכלוסייה. החזקים מצליחים לעמוד בדירות של 8-7 מיליון שקל בשדה דב או 5-4 מיליון ברמה”ש ובהרצליה, כאשר המינוף של הכסף שלא חסר בבנקים ודאי מקל עליהם. לעומתם, החלשים יכולים רק לחלום על זה. והפער רק הולך ומחריף, בפרט מאז פרוץ המלחמה. לדעת האורח שלנו, זהו קו השבר החברתי הגדול ביותר שניתקל בו בשנים הקרובות. כל יתר השסעים יתגמדו בהשוואה אליו.    

מי שלא עלה על הרכבת הזאת לפני 10 שנים, אומר לנו רוזנבוך, ספק אם יוכל (אלא אם ירכוש הון עצמי עצום או יעשה “מכה” מאופציות בהייטק). טבלת אקסל כמו זו שהכין האורח שלנו כשהתחתן, שבודקת מתי יהיה לו מספיק לרכישת דירה ראשונה למגורים, לא בטוח שניתנת כיום להכנה כתכנון ריאלי. וגם אם יוציאו היום מיליון דירות לשיווק קרקעות, אנחנו נראה אותן בשוק, בתרחיש אופטימי, רק ב-30′-31′. בהמשך למשל הרכבת, הוא ציטט בכיר באוצר שלפיו: “שוק הנדל”ן הישראלי של 25′-27′ הוא רכבת שמתנגשת בקיר; אנחנו לא יודעים לעצור אותה, רק מנסים לצמצם את מספר הנפגעים”.

ארה"ב משקיעה מאות מיליארדים בייצור המקומי כחלק מדה-גלובליזציה ועוקבת בחרדה אחר גורל הפטרודולרים. באירופה הפוליטיקה מטלטלת את הכלכלות. ואצלנו, כל העיניים לצפון.

מבחינת הכלכלה העולמית, קיץ 2024 עומד כנראה בסימן של הקלות מצד הבנקים המרכזיים. אם עד לפני מספר חודשים היו צפויים רק 10% מהם לשחרר לחץ, היום כבר מדברים על יותר מ-40% שפניהם להורדות ריבית.

מתי כדאי להחזיק עוד קצת, וכמה מס נשלם במימוש? אודליה פולק ושרית פוקס מ- ESOP מבית הפניקס עושות סדר בתוכניות ה-RSU ובאופציות.

תוכנית אופציות ומניות בחברה (RSU) לעובדים – זהו נושא שללא ספק מעסיק יותר ויותר ישראלים. בפרט אלו העובדים בתעשיות ההייטק, בחברות שעשו אקזיט או עברו הנפקה, בחברות אמריקאיות ובתאגידים הבינלאומיים. עו”ד אודליה פולק, נשיאה ומייסדת ESOP מבית הפניקס, ושרית פוקס, משנה למנכ”ל, הגיעו אלינו לוובינר כדי לעשות קצת סדר בדברים.  

2. למשמשי ספוטיפיי - לחצו עוקב

3. למשתמשי האפליקציות האחרות, אתרו את האפליקציה שלכם ולחצו עוקב

מה קרה השבוע בשוק ההון? ולמה כדאי לשים לב?

לערוץ היוטיוב של התכנית

תכנון פרישה – לא מה שחשבתםעל טעויות משלמים, ועל טעויות בפנסיה משלמים שבעתיים. ציפי אבירם קינן ממנורה מבטחים, מהמומחיות הגדולות בארץ לתכנון פרישה, עושה סדר ומסבירה למה קריטי להיות "על זה" כבר מגיל 25
הנושא הזה אולי נשמע פחות זוהר משיחה על מניות, אבל ההשפעה שלו על הכסף של כולנו גבוהה לאין שיעור. כי את תכנון הפרישה, ובמיוחד לבעלי משכורות גבוהות, צריך להתחיל 32 שנים לפחות קודם לפרישה. מי ש”יעבוד בזה” באופן מסודר וכבר בשנות ה-20 לחייו, מי שלא יבצע טעויות פטאליות בדרך – או שכן, אבל ידאג לתקן אותן כשעוד אפשר – ירוויח. כי בסוף, מערכת הפנסיה בישראל היא מהטובות בעולם, היא לא יקרה במיוחד והיא גם יעילה מאוד מבחינה מיסויית. אבל יש כאן כוכבית: עבודה לא מסודרת, רשלנות של מעסיקים בדיווח, אובדן טופס 161 (סיום העסקה אצל מעביד) וכדומה, עלולים לעלות לנו בהרבה מאוד כסף ובעוגמת נפש עצומה במועד הפרישה.    אז כדי לצמצם את מרחב הטעות, הזעקנו לוובינר השבועי שלנו את ציפי אבירם קינן, מנהלת מחלקת הגיל השלישי ותכנון פרישה במנורה מבטחים ביטוח – הגוף הגדול בארץ לנושא הזה. באמת שלא מתהלכים בינינו רבים עם רמת הידע והניסיון שיש לה בעניין. ורק ניתן כאן את הערת האזהרה שהיא נתנה לנו: ההנחיות שאפשר להציע במסגרת כזאת הן כלליות. אין לראות בהן המלצה פרטנית, כי אין דומה מקרה אחד לשני. אפילו שני חוסכים עם מאפייני העסקה זהים עשויים להזדקק לתכנון פנסיוני שונה לחלוטין – בעקבות הבדלים במצב המשפחתי, במצב הבריאותי, באופי החסכונות, בציפיות לעתיד ועוד. נדרשת תפירה של התכנון לצרכי התא המשפחתי כולו. התא הספציפי.          אבירם קינן עשתה לנו סדר במה שחשוב לדעת על החיסכון הפנסיוני. למשל: איך מחשבים את הקצבה החודשית? בעצם, לוקחים את הסכום הצבור במועד הפרישה ומחלקים אותו במקדם ההמרה. המקדם הזה מחושק יחסית בביטוחי המנהלים אך משתנה בקרנות הפנסיה, והוא תלוי גיל, מגדר, מצב משפחתי, תקופת ההבטחה, קצבת בן/בת הזוג, הריבית ועוד. אם צברנו מיליון שקלים והמקדם עומד על 200, גובה הקצבה הראשונה יהיה 5,000 שקל. לשאלת אחד הצופים שלנו, אם יש טעם לדחות את קבלת הקצבה בשנה, השיבה האורחת: לכאורה כן, כי הצבירה אמורה לגדול (בכפוף לתשואות אותה שנה), ואילו המקדם (שהוא המכנה בחישוב) לקטון. אלא שוויתור על שנה של קצבאות – 60,000 אלף שקל בדוגמה שלנו – יצדיק את עצמו אולי ב-15 שנות קצבה לאחר מכן.        הבסיס לשאלה הזאת הוא העובדה (שרבים אגב לא יודעים) שגיל הפרישה – 67 לגברים, 63 לנשים ילידות 1962 ואילך (יעלה בהדרגה ל-64) – רלוונטי להסדרים הפנסיוניים (ולאפשרות של מעסיק להיפרד מעובדיו) ומאפשר לקבל קצבה גם במקביל להמשך עבודה. והרי רבים היום ממשיכים לעבוד, ולאו דווקא משיקולים פיננסיים. כך, הם יכולים לדחות את הפרישה אך לבצע “פרישה מדומה” עם קצבה פטורה ממס. אין עם זה בעיה – הקרנות יודעות לתת קצבה ולקבל הפקדות בו זמנית.  בין קצבה מוכרת לקצבה מזכההנה נושא שאין קריטי ממנו: לוודא שהכספים שהופרשו לפנסיה שלנו “צבועים” נכון כקצבה מוכרת, עד תקרה מסוימת. “מוכרת” פירושה שכבר שילמנו עליה מס שולי – זה פשר ההבדל העצום בין הברוטו לנטו החודשי שלנו – ואין צורך לשלם אותו שוב בפרישה. זאת לעומת קצבה “מזכה”, שעליה דווקא כן נצטרך לשלם מס שולי. ולמה זה כל כך קריטי? כי פעמים רבות, ודאי עד להיווצרות ממשק המעסיקים ב-2016 אבל זה קורה גם לאחר מכן, יש בעיות דיווח וטעויות רישום. קל הרבה יותר לתקן אותן קרוב למועד החלפת העבודה, ובטח לא בגיל הפרישה כאשר הזמן דוחק וצריך להתחיל לקבל את הכסף. התהליכים האלה לוקחים זמן. אגב, אנחנו באינווסטור מציעים ללקוחות את השירות הזה – הן את הבדיקה והן את התיקונים הנדרשים בעקבותיה.עוד נושא שכדאי להכיר הוא הסל הפטור, שהוכנס ב-2012 כחלק מתיקון 190 הגדול – אז בוצע מעבר מ”נוסחת השילוב” ל”נוסחת הקיזוז”. הסל הפטור מחושב לכל אדם כמכפלה של תקרת הקצבה המזכה (נתון שמתקבל מדי שנה וב-2024 עומד על 9,430 שקלים); שיעור הפטור המגיע (אף הוא משתנה ועומד ב-2024 על 52%); ומכפיל ההמרה להון (העומד תמיד על 180). חישוב מהיר יגלה שב-2024 עומד הסל הפטור לאדם על סכום של 882,648 שקלים, ואותו ניתן לנצל לטובת קיבוע התנאים באחד משני מועדים, המאוחר ביניהם: או בגיל הפרישה הכרונולוגי (67 לגבר, 64-62 לאישה) או עם קבלת הקצבה הראשונה. אלא שרגע לפני החלת הפטור, המדינה שולפת את ה”פנקס השחור” ובודקת אם בעבר, ב-32 שנות העבודה שקדמו לפרישה, כבר נוצלו פטורים. למשל, במשיכת כספי פיצויים. את הסכום שכבר נוצל ממדדים לשנת הפרישה (בתוספת האינפלציה) ומכפילים פי 1.35. ברור שהנגיסה בכספים המיועדים לקבצה בפועל עלולה להיות משמעותית. ומה לגבי כספי פיצויים? בעקבות תיקונים שונים, ובעיקר מעבר למכשירים קצבתיים, ברירת המחדל היא לייעד גם אותם, אם לא נוצלו בסיום ההעסקה, לקצבה העתידית. אבל מי שמחזיק בפוליסות ישנות עוד עשוי להיתקל בכספים שניתנו כהשלמה הונית (זה מופיע כקוד 4 בטופס 161, לעומת פיצויים קצבתיים המופיעים כקוד 6). ואותם, לא ניתן לייעד לקצבה. בשורה התחתונה, כפי שסיכמה יפה האורחת שלנו: תהליך תכנון הפרישה ובחינת התיק הפנסיוני הוא לחלוטין לא מותרות כי אם הכרח. מי שלא יבצע אותו כראוי ובזמן – ואנחנו מדברים על שכירים ועצמאיים כאחד – צפוי למצוא את עצמו בבוא היום בברוך לא קטן.

מה קרה למי שהייתה עד לא מזמן הישראלית עם השווי הגדול ביותר? למה נבלם שוק הפאנלים הסולאריים? ואיזה סיכוי יש לשניהם להתאושש? תמיר גלוסקה מקאי קפיטל עושה סדר על הגג

סיפור ההצלחה של סולאראדג’ (SolarEdge) מתחיל ב-2006, ביוזמת חמישה חברים יוצאי יחידת העילית 81 של חיל המודיעין ובראשם סא”ל גיא סלע (שב-2019 נפטר ממחלת הסרטן). הפתרון שהם הכניסו לשוק האנרגיה הסולארית קשור לבעיה אקוטית בהפקתה: העובדה שהפאנל החלש ביותר – זה שקולט הכי פחות שמש (מסיבות של זווית מול הקרינה, גובה, עננות נקודתית, צל או פגיעה מבעל חיים) – מכתיב את ההספק של המעגל החשמלי כולו. 

הכלכלה העולמית מצויה באינפלציה שנעה סביב 5%-2%. למרות מאמצים כבירים והצלחות נקודתיות, נראה שהבעיה הזאת תמשיך ללוות אותנו לכל אורך 2024. 

מיהם המנצחים והמפסידים הגדולים של בום ה-AI, ואיך המשקיעים הפרטיים יכולים לעשות מזה כסף? כדי לעשות סדר ולקבל תמונת מצב עדכנית, הזמנו שוב את שחר כהן, מנכ”ל ומייסד קרן הגידור Lucid Capital שמתמחה בעולמות הטכנולוגיה. בוובינר שקיימנו איתו בדצמבר 2021 הוא דיבר על שיפט בתעשיית השבבים, מתעשייה מחזורית לסמי מחזורית, מה שאכן קרה, גרם להתרחבות מכפילים והזניק גם חברות מאמצע השרשרת. כעת, החיבור של תעשיית המוליכים למחצה (Semiconductors) עם עולמות הבינה המלאכותית מעצים את הדרמה לאין שיעור. 

הקטר העולמי של ארה”ב מראה סוף סוף סימני התעייפות ראשונים אחרי שהפד עושה הכל כדי לחנוק אותו קצת, וזה אמור לגרום למשקיעים קצת נחת, כי כשהשוק נחלש לפד יש צידוק להתחיל להוריד ריבית ולאפשר לכולם לנשום קצת לרווחה. אלא… שהמציאות אף פעם לא פועלת לפי הציפיות ולפי תכניות מוכתבות. האינפלציה על נגזרותיה השונות מרימה שוב ראש ומראה סימנים שהעתיד לא הולך לכיוון של המשך ירידה. השורות האלו נכתבות לפני החלטת הפד על גובה הריבית, אבל ההערכה היא שב-99% לא נראה הורדת ריבית גם הפעם. יותר מכך, השוק מתחיל להפנים שייתכן שפנינו לשנה ללא הורדת ריבית ואולי אפילו לעליית ריבית.

פסח הוא זמן מצויין לעשות סדר בתיק ההשקעות ולהכיר יותר לעומק את המשקיע הישראלי. הפרק שלנו הערב יחולק לשניים: בחלק הראשון, נבער את ״החמץ״ מהתיק ונדבר על כל מה שאנחנו מוצאים לעיתים בתיקים של לקוחות שמגיעים אלינו שאין בהם שום הגיון. אם זה מבחינת הקצאת הנכסים וחלוקה לא נכונה לאפיקי השקעה שאינם תואמים את הגיל, הרצונות והמטרות שלכם, ואם זה מוצרים שמצאו דרכם לתיק ההשקעות ומשרתים בעיקר את מי שמייצר אותם ופחות את המשקיע. בחלק השני, נדבר עליכם - המשקיעים הישראלים נלמד להכיר את הפרמטרים השונים המאפיינים משקיעים ישראלים, במה הם אוהבים להשקיע, כמה הם משקיעים, איך מקבלים החלטות השקעה, וכמה נעזרים בבינה מלאכותית בקבלת החלטות השקעה אלו רק חלק קטן מן הפרמטרים השונים והתובנות שנסקור בחלק זה בפרק. בקיצור, רגע לפני הפסח - פרק חובה לכל משקיע וחוסך ישראלי.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד

https://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד

החשש למיתון פחת משמעותית, וזה ניכר בסקירות הרחבות של מנהלי הכספים הכבדים בארה”ב. גם מדדי מנהלי הרכש, החוזים פני העתיד, מצביעים על התרחבות ברוב הכלכלות. נראה שהכלכלה העולמית מתאוששת ולא צועדת לאחור, וזה בהחלט סימן חיובי. על פי התחזיות, האימוץ הנרחב והמתרחב של ה-AI עוד יעצים את המגמה, עם שיפור בפריון העבודה בקצב של 1.3% בשנה, ואפילו 1.5% בכלכלות המתפתחות. במצטבר, על פני עשור, אפשר לדבר על מהפכה תעשייתית חדשה. 

https://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live

https://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד

סקירה חודשית: מרץ 2024 במאקרו ובשוקי ההון

• שוק המניות האמריקאי (S&P 500) חצה את רף 5000 ועולה.
• גם הבורסה בתל אביב רושמת עליות, הן באג”ח והן במניות.
• הבנקים המרכזיים בעולם מצליחים להתגבר על האינפלציה.
• רוב המדדים בעולם עדיין לא קרובים למצב של תיקון חריף למטה.
• 73% מהחברות ב-S&P 500 דיווחו על הפתעה חיובית ברווח למניה ברבעון Q4.
• הביקוש לעובדים בארה”ב נותר גבוה.
• המכפילים בארה”ב עדיין גבוהים, המניות הקטנות נסחרות עדיין במכפילים נוחים.
• הפער בין תשואת המניות לאגרות חוב ממשלתיות בארה”ב לא אטרקטיבי.
• האינפלציה באירופה עדיין לא הגיעה ליעד, אך המגמה חיובית.
• הבנק האירופי המרכזי מהסס להוריד  ריבית.
• צפי לצמיחה עולמית של 3.1% בשנת 2024

מה יעשה בנק ישראל, מתי תתהפך המגמה בשוק הדיור, ואיך תיראה 2024? מתן שטרית, הכלכלן הראשי של קבוצת הפניקס, עם תחזית אופטימית ביחס למשק הישראלי

שיעורי החיסכון בישראל הם מהגבוהים בעולם, ומתוך 5.1 טריליון שקל שמנוהלים כאן, יותר ממחצית בידי המוסדיים. מכאן אפשר לגזור את ההיקף העצום שמנהל סמי בבקוב, המשנה למנכ”ל הראל ומנהל חטיבת ההשקעות. מהפוזיציה הזאת, ברורה גם הראייה הרוחבית שיש לו על המשק הישראלי והכלכלה העולמית. למי שזוכר, אירחנו אותו בשבועות הראשונים של הקורונה. עתה, בעיצומה של עוד תקופה מאתגרת, מרתק לשמוע שוב את הזווית שלו על הדברים.  

https://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live

לצפייה בוובינר המלא בוידאו

להתעסק בזה עכשיו, כשהכול עדיין טוב, יחסוך הרבה כסף וכאבי לב ברגעים טראומתיים ממילא. עו"ד שירי מלכה מציגה טעויות נפוצות ומנגנונים יעילים בתכנון פיננסי שלם יותר

לסקירה המלאה בוידאו

זוהי הסקירה החודשית האחרונה שלנו ל-2023, והתחושה היא של שנה אחת ארוכה מאז תחילת 2020. רכבת הרים עם הרבה חוסר ודאות, אי בהירות, אפילו פחד, כשההפתעה הכי גדולה שיכולה לקרות היא שלא תהיה הפתעה. 

• עלויות המלחמה עד סוף 2025 יגיעו ל-160 מיליארד שקל. 
• אובדן ההכנסות ממיסים עקב המלחמה צפוי להסתכם ב-35 מיליארד. 
• צפוי גירעון ברמה של 3.7% ב-23′ ו-5% ב-24′. 
• האינפלציה צפויה לרדת ל-3.5% ב-23′ ול-2.4% ב-24′ (שזה כבר כמעט היעד). 
• הריבית מוערכת ב-3.75-4% ברבעון הרביעי של 24′ (ירידה של 0.75-1% במהלך השנה).         

• אם המלחמה תימשך עד הרבעון הראשון של 24′ – הצמיחה ב-2023 תגיע לכ-2%. 
• לגבי 2024, ההערכות נעות בין תרחיש פסימי של התאוששות איטית וצמיחה של 0.2%, לתרחיש אופטימי של 2.2%. התרחיש הבסיסי מדבר על צמיחה של 1.6%. אגב, ניסיון העבר מלמד על יציאה יפה ממשברים ביטחוניים, כך שלא נתפלא אם נכה את התחזיות.  

• חזרת הפעילות להפקת הגז במאגר תמר
• ההחלטה על כהונה נוספת לנגיד בנק ישראל 
• תוכנית הייצוב המוניטרית של בנק ישראל 
• בלימת פרמיית הסיכון של ישראל בחו”ל (קפצה בתחילת המלחמה; התייצבה וקצת יורדת) 
• התאוששות מעודדת ומהירה של הכלכלה
• ירידת הסיכון למלחמה אזורית 
• ביטול דה פקטו של הרפורמה המשפטית – מה שמוריד מתח ומרגיע את השוק
• התעשיות הביטחוניות בפריחה עם מיליארדי דולרים שנכנסים למדינה
• התעניינות בדיור בישראל מצד יהודי התפוצות לאור העלייה באנטישמיות

לסקירה החודשית המלאה בוידאו עם סקירה של שוק האג״ח

לאחר סוף שבוע חיובי למדי בשוק ההון האמריקאי, קיווינו ליום מסחר אופטימי גם בבורסה המקומית – אבל אז הגיעה הסלמה נוספת בזירה הצפונית. הדבר ממחיש היטב את התקופה התנודתית ואת ערפל הקרב, שמקרין, מן הסתם, גם על המשק. הוא מקרין אפילו על הכלכלה העולמית, מחשש להתרחבות המלחמה במישור האזורי עם השפעות גלובליות (הקצנה של הגושים, התפרקות הגלובליזציה כפי שהכרנו אותה, אספקת הנפט ועוד, כשממילא הכלכלה העולמית מראה סימנים להאטה). אין ברירה – צריך להחזיק את הבטן ולעבור את זה, עד להתייצבות.

• הבעיות בכלכלה העולמית נסבלות ולא קיצוניות, לרבות בסין ובאירופה, עם תמיכה חזקה של ארה”ב והודו. יש כעת אי ודאות, ותיתכן גם האצה. 
• המלחמה באוקראינה, שפחות בכותרות בצל המלחמה אצלנו, עדיין יוצרת מצב מסוכן ועלולה להתפתח בכיוונים בלתי צפויים. 
• אנחנו בסוף מחזור העלאות הריבית ולקראת הורדות, כולל בישראל.  
• בתקופה כזאת כדאי להיזהר מחברות ממונפות או לא רווחיות, ולשלב גם אג”ח בתיק. 

אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו לשיחה מחודשת עם יוסי פריקו, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים. בפגישתנו הקודמת, עם יוסי, כאשר שער הדולר עמד על כ-3.8 שקלים, דנו בגורמים השונים שעלולים להוביל לחצייתו של הדולר את רף הארבעה שקלים. המציאות השתנתה מאז, עם פרוץ המלחמה בדרום, שהביא לחריגה של הדולר מעל אותו רף, ולמרות נסיגה קלה, המצב הכלכלי עדיין דינמי ומתחלף. במפגשנו הערב, אנו נעמיק עם יוסי בהשלכות הטווח הקצר והארוך של האירועים האחרונים, החל מהמערכה בעזה ועד לסיכויים להתדרדרות בגיזרה הצפונית, מהמצב הפוליטי הפנימי ועד לשקל והדולר, ההשפעה על המשקיעים הדרים, זירת הנדל״ן, שינויים בדירוגי האשראי, גרעונות, אינפלציה ומעבר. אנו נחקור ונתכלל את כל הסיכונים האסטרטגיים הצפויים להשפיע על כלכלת ישראל בזמן הקרוב.

https://investor360.co.il/landing/together-we-win-vid

על מה נדבר בסקירה? על ההדחה המפתיעה של יו"ר בית הנבחרים והאם יש קשר לעליית התשואות החדה באג"ח האמריקאי? גוברות ההערכות בארה"ב שתהיה השבתת ממשל בנובמבר, מה ההיסטוריה מלמדת על השבתות ממשל קודמות? האם ירידות השערים בארה"ב מרמזות שהשוק "מריח" נחיתה קשה/מיתון? מדד SP500 עלה ב-11% מתחילת השנה. איך זה נראה מזוויות אחרות? מה נשתנה בסין, ומה הקשר האפשרי שלה לעליית תשואות האג"ח בארה"ב? אירופה שוחה או שוקעת? הכלכלה הישראלית מראה גם סימני 
חולשה קלים, ושקל שנחלש מול הדולר, סיכויים וסיכונים. תמחורי השווקים כיום, בישראל ובעולם ומה אטרקטיבי יותר האג"ח או המניות? ונושאים נוספים ככל שיותיר הזמן.

 אנחנו מדינה חזקה ועכשיו גם מאוחדת אל מול היום.
אנחנו נעבור את המשבר הזה ביחד.

קרן גידור, כשמה כן היא: מכשיר השקעה שנועד לספק למשקיעים תשואה עם קורלציה נמוכה לשוק ההון. האסטרטגיה המרכזית והמוכרת היא לונג/שורט – לקנות את מה שהכי מעניין ולמכור בחסר את מה שהכי פחות, וכך לייצר תשואה עודפת ובסיכון נמוך יותר, שכן חלק מהסיכון של שוק ההון מנוטרל בעזרת תיק השורט. מן הסתם, זה “קצת” יותר מורכב מזה, וכיום מדברים על סביב 500 תתי אסטרטגיות בתחום שמחייב מיומנות גבוהה, סבלנות, עקביות והיכרות מעולה עם השווקים והחברות. תחום שהנתח שלו בפורטפוליו המשקיעים הולך וגדל, בעיקר בשל האפשרות לחשיפת לונג מתוחכמת. קרנות הגידור לא מנסות להכות את מדדי המניות המובילים – הבנצ’מרק שלהן הוא אג”ח, מזומן וכיו”ב. רבות מהן מבטיחות תשואה סופית – זה עמד על סביב 10-5% בעולם ריביות האפס, ללא קשר למגמה הכללית בשוק. איך עושים את זה?  

דניאל אלון מנהל כיום את פעילות קרנות הגידור של איי.בי.איי בית השקעות. בפועל, הוא מנהל שלוש קרנות פעילות. ביקשנו להבין ממנו איך נראה יום עבודה סטנדרטי, ומה בעצם קורה שם בשוטף. אז מתברר שיש “זנב” ויש “כלב”: 30-20% מהתיק ישתנו בתדירות גבוהה יחסית, וגם כאן מדובר לרוב בטווחים של חודש-חודשיים, לא על בסיס יומי; החלק העיקרי הוא פוזיציות עוגן, ובהן, צריך סיבה טובה כדי לזוז. מהן תיגזר גם תשואת הטווח הארוך. 

רכישת מניות בישראל היא מבחינתו כמעט פרייבט אקוויטי, נכס מניב עם  אופציה, במובן שלא כל כך מהר יוצאים משם. “אוספים סחורה בכפיות כשאפשר, וכשיש הזדמנות לצאת כי הנייר עלה, עושים מחשבות”. אבל גם אם הנייר לא עולה, זה בסדר, כל עוד יש שם הנהלה שיודעת מה היא עושה, שיש רציונל מאחורי חלוקת ההון שלה, שהיא לא “מנומנמת” וניכר שהיא באה “לתת עבודה” ולהגדיל את תשואת בעלי המניות. ואם אין סחירות, לפחות שיהיה דיבידנד (נכס מניב, כאמור), ופחות משנה באיזה גובה – גם להחזיק מזומן זה חשוב, ובלבד שהחברה משתמשת בו נכון כדי לגדול. ולא לטווח הרחוק מדי או “על הנייר” – עולם קרנות הגידור פחות מאמין בחברות צמיחה או חלום. נקודה חשובה נוספת היא שבארץ, בגלל הסחירות הנמוכה וחוסר הנזילות, צפי לכניסה למדד או ליציאה ממנו יכול לתת בוסט של עשרות אחוזים לכל צד – כדאי להפנות לשם זרקור.  

בנק בישראל הוא דוגמה טובה למכונה שיודעת לייצר תשואה דו-ספרתית במקביל להגדלת צמיחה או חלוקת דיבידנד. הבנק אף מצטיין בהקצאת הון, הוא נסחר מתחת להון, והמניות שלו נזילות ומהוות חלק מהמדד. עד כדי כך, שאלון מקצין ואומר שעל כל הצעה אחרת שתופנה אליו, הוא ישאל: במה זה עדיף לי על פני השקעה בבנק? כמובן, בנק לא מספיק לפיזור הנדרש, ואלון הציג דוגמה לחברה מעניינת מתחום הנדל”ן (ונזכיר שאין לראות בדברים המלצה מכל סוג, זה רק לצורך הלימוד): קבוצת לוזון, על ההון והחוב הנוכחיים שלה, על דפוסי הניהול ועל הקצאת ההון למקומות הנכונים (פלטפורמת נדל”ן בפולין, שימור נכסים בארץ גם כשהייתה כפסע מהסדר חוב, גיוסים מרשימים ועוד). חלוקת דיבידנד דווקא אין, אבל גם לא אצל וורן באפט…  

בחו”ל, ובפרט במניות המובילות במדד, זה עובד קצת אחרת. כאן, אין לנו יתרון על אחרים. יש חברות שברור שצריך להיות בהן (פייסבוק לפני כמה שנים, אנבידיה כיום), וכל עוד מנועי הצמיחה רלוונטיים, כל עוד ה”רעיון המסדר”, כמו שאומרים בצה”ל, תקף – אין סיבה לצאת. ככלל, האינסטינקט האנושי למכור את מה שעלה ולהשקיע במה שירד, לא תמיד משחק לטובתנו. תיק שמורכב מאוסף של חברות חבוטות, כאלו שהשוק מזהה בהן בעיה ורואה בהן לוזריות, יכול אומנם לכלול גם את האחת שתפתיע בסיבוב, אבל לא בטוח שזאת אסטרטגיה בטוחה ומוצלחת. 

שאלה של טריגר

אז מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר? כיוון שלעקוב על בסיס יומיומי אחר אלפי חברות יהיה בלתי אפשרי, אלון עוקב אחר התפתחויות מעניינות ומעמיק היכן שנדרש. הוא נתן לנו דוגמאות להתרחשויות, חלקן אמיתיות וחלקן היפותטיות, שמצריכות פולו-אפ: ארגו נכסים, חברה ישראלית העוסקת ברכישה, השבחה והשכרה של נדל”ן למגורים בגרמניה, נסחרת קרוב למחיר השפל שלה – אבל זה קשור יותר לבורסה בתל-אביב, כי המתחרות שלה בענף דווקא בעלייה מסחררת. על אירוע כזה כדאי אולי “להתלבש”, וזה מחייב העמקה, התייעצות, ייתכן שגיחה לפגישות בשטח. כלומר, שינוי שקשור באקלים הישראלי, בזמן שהסיפור הגרמני לא השתנה, הוא לא סיבה טובה לנטוש את המניה. מנגד, כניסה לתחום חדש – נניח, סוויץ’ למלונאות שלא היה על הפרק כשעשינו את העבודה שלנו ונכנסנו להשקעה בחברה, זה משהו שעליו כן נשקול למכור, גם אם השוק מגיב בהתלהבות והמניה עולה. עוד דוגמה היא מניית טאואר, שיצאה לגמרי מהפוקוס של רוב המשקיעים לאחר נפילת עסקת אינטל ואיבדה 30% תוך שבוע. גם זה משהו שכדאי ללמוד.

לאורך השיחה ניתחנו חברות ואפיזודות וחיפשנו טריגרים להיכנס/לצאת, ולעומתם כאלו שלא אמורים לשנות את התמונה מבחינת “המשקיע הסבלן”. או אולי כן, אם ב”זנב” עסקינן. אבל גם בלי סיבה למכירה, אם מניחים שחברה לא תעלה ביותר מ-X% בתקופה הקרובה, יש דרכים טובות יותר וכלים מתוחכמים ואפקטיביים יותר להחזיק בה, מאשר ממש להחזיק במניות. ניתן לבנות פוזיציה שתשקף בדיוק את מה שאנחנו מעריכים שיקרה – וגם זה חלק חשוב ממה שמעסיק את קרן הגידור.   

ניצלנו את השיחה כדי לשמוע מאלון כיצד הוא מנתח את השוק, הן במאקרו והן בהקשרי הטלטלה המקומית שלנו. הוא סבור שהקלפים כבר סודרו על השולחן: העלאות הריבית מסתיימות (אולי עוד אחת ודי), מי שרצה למכור/לצאת/להעביר כספים לחו”ל כבר עשה זאת, ומי שלא, הטריגר שלו יהיה רק “דם ברחובות”. כלומר, הוא לא צופה עוד תנועה גדולה של כספים החוצה בקרוב. מי שנותר במגרש אלו בעיקר קרנות הפנסיה וקרנות הנאמנות (הריטייל הממונף נחתך ב-2022; קרנות הגידור מוטות הצמיחה נקלעו לתשואות שליליות ורבים משכו מהן את הכסף). לחץ המכירות הגדול כבר מאחורינו, וכעת זו בעיקר שאלה של Positioning. בקיצור, השווקים בעמדת המתנה. במצב כזה, טוב פשוט “לחפש מתחת לפנס”. לא להיות “פתית שלג” או לנסות להמציא את הגלגל, לא לחפש פינות אפלוליות עם תחכום יתר, אלא אם יש ידע אמיתי בנישה שטרם זוהתה בשוק והיא הדבר הגדול הבא (ע”ע אנבידיה, שנתנה קפיצה מטאורית תוך דוח אחד בגלל שינוי טכנולוגי גלובלי שהשוק לא זיהה).           

לכאורה, הוא אומר לנו, רוב הזמן אתה לא שמח. יכול להיות משהו מאוד מתסכל, בדיעבד, בצעדים שנקטת או שנמנעת מהם למרות תחושת בטן נכונה. ועם זאת, אסור לשכוח: בסוף, האופטימיים מרוויחים יותר. וזאת, מתברר, עצה משותפת לגורואים הגדולים ביותר בהשקעות: להיות אופטימי לטווח הארוך, זו אסטרטגיה מנצחת.  

מוזמנים להאזין לסקירה החודשית המלאה בוידאו

וובינר הסקירה החודשית המסורתית עם עמי ארביב. על מה נדבר? על התנהלותה הבעייתית של סין,  והאם היא עלולה לגרור את העולם למיתון ואולי אף גרוע מזה? על אירופה הבעייתית במובני צמיחה ואינפלציה, האם היא בדרך לסטגפלציה? על נגיד ארה"ב המתלבט בין העלאת ריבית נוספת שעלולה לדרדר למיתון שוק שכבר מראה סימני חולשה, לבין הקפאה וסיכון להתפרצות אינפלציונית נוספת. על נגיד בנק ישראל המתחבט בדילמה דומה, עם כלכלה חזקה יחסית, שמראה גם סימני חולשה קלים, עם חשש למשבר חוקתי שמעיב על הבורסה בישראל, ועם שקל שנחלש מול הדולר ומעלה סיכון אינפלציוני. כמובן שנדבר על תמחורי השווקים כיום, בישראל ובעולם מה מצב מדדי המניות? וכמה אטרקטיבי האג"ח שתפס מומנטום חזק השנה

לסקירה החודשית המלאה בוידאו

אנחנו בדרך למיתון או ל"נחיתה רכה"? תלוי את מי שואלים. איך השפיעה הורדת דירוג האשראי על הכלכלה האמריקאית? ועד כמה טרנד ה-בינה המלאכותית הוא יוצא דופן ביחס לקודמיו?

השווקים נמצאים ללא ספק בהתאוששות. מתחילת השנה אנחנו רואים תשואות יפות, ואפילו המדד בת”א כבר בפלוס למרות הירידות החדות. יש תחושה שהשווקים הולכים נגד כוח המשיכה – המדדים עולים כאילו בניגוד לכלכלה, שנעשית דווקא מרוסנת יותר. אשר לשאלת טריליון הדולר, האם אנחנו הולכים ל”נחיתה רכה” או למיתון – תלוי את מי שואלים.  

סוכנות דירוג האשראי פיטצ׳ הורידה את הכלכלה האמריקאית מדירוג מושלם של טריפל איי.איי ל איי-פלוס (אס&פי עשתה זאת כבר לפני 12 שנה). מעבר לאקט הסמלי, ולזעם שהוא עורר בקרב אדריכלי הכלכלה האמריקאית, זו לא פגיעה ממשית: מבחינת חברות הביטוח, הקטגוריה בה נמצאת ארה”ב נותרה זהה, וממילא 60% מהעסקאות בעולם נעשות בדולר אמריקאי, מה שאומר שממשלות יכולות לקנות בהן רק אג”ח ממשלת ארה”ב. אבל מעניין לקרוא את הנימוקים של Fitch: צוינו ההעלאה המתמשכת של תקרת החוב ו”ההידרדרות בסטנדרטים של הממשל” (החוב כבר חצה את 30 טריליון הדולר, כשמאז העלאת התקרה גויס חוב של עוד טריליון, והחזר החוב לבדו גוזל כ-17% מהתקציב).  כמו כן, צוינה סבירות גבוהה למיתון. 

הפד ומשרד האוצר האמריקאי חולקים על הניתוח וסבורים שאנחנו ערב נחיתה רכה. גם עקום התשואות כבר לא מצביע על הורדות ריבית באופק, כי השוק כבר לא “מתמחר” מיתון. אבל שימו לב: היסטורית, כשקצב וחומרת האינפלציה, העלאות הריבית וחנק הכלכלה היו קיצוניים, התוצאה הייתה נחיתה קשה. לכן, עמי ארביב שלנו מציע לא להיות אול אין ולקחת גם את האופטימיות בפרופורציה – זה בדרך כלל מה שהם אומרים לפני משברים גדולים  

בינתיים האינפלציה בארה”ב בירידה יפה, וגם אינפלציית הליבה הפתיעה וירדה ל-4.1% (מה שהזניק מיד את השוק). בשוק העבודה הנתונים סותרים: הוא עדיין הדוק, ואפילו עם עלייה גבוהה מהצפוי בשכר הממוצע לשעה, אבל חלה ירידה ביצירת משרות חדשות כבר חודשיים ברצף. אגב, מייצר המשרות הגדול ביותר הוא הממשל – וגם זה, כשזה בא עם גירעון כבד, הקפיץ את פיץ’. עוד דבר שרואים הוא ירידה הדרגתית וקבועה במספר שעות העבודה בשבוע, וזה לא נובע מהתייעלות – זה עשוי להצביע על הפחתת שעות במקום פיטורים, קרי: נורה אדומה אפשרית נוספת. על פי מדד מנהלי הרכש, התעשייה עדיין בהתכווצות – זה עשוי להשתנות נוכח המאמצים להחזיר את הייצור הביתה. בשירותים רואים האטה בהתרחבות. אשר למצב החברות, 78% (לעומת 44% ערב משבר 2008) מהנסחרות במדד S&P 500 מחזירות אשראי בריבית קבועה עוד מהתקופה שהייתה אפסית, ולכן יש להן אוויר לנשימה. בשוק הפרטי, שניזון לרוב מריבית משתנה וקצרת טווח, המצב מסוכן יותר. כך או כך, כמעט מתחת לרדאר, יש היחלשות של הכלכלה עם השפעה על החברות.

טירוף ה-AI

סקטור הטכנולוגיה הוא כעת הקטר בשווקים – זה גורף וזה חזק במיוחד בארה”ב, מה שמייקר עוד ועוד את ה-אס&פי 500. הבאזז הנוכחי הוא כמובן הבינה המלאכותית, ואם משווים אותו לקודמיו, יש כאן סיפור אחר מבחינת הקצב וההיקפים.
ביטוי נוסף לטירוף הוא משך הזמן שלקח לאפליקציה חדשה כדי להגיע למעל מאה מיליון משתמשים חודשיים – 6.5 שנים לשירות התרגום של גוגל, לעומת חודשיים בלבד ל-לצ׳אט ג׳יפיטי:

שוקי המזרח

הודו – חוזרת אצלנו כבר כמה סקירות ברצף עם נתונים טובים של צמיחה. לצד בעיות ממשל ותפקוד, ניכר שיפור ברוב המגזרים, ובשונה מסין המתכווצת, הדמוגרפיה בהודו חיובית. הבורסה ירדה מעט עכשיו, ואולי זו הזדמנות להיכנס להשקעה מעניינת לטווח הארוך (לא all-in, כמובן). 

סין – הרבעון השלישי נפתח לא טוב, ותמונת המצב המשתקפת כעת מצד מנהלי החברות היא אופטימית פחות. גם מדד המניות לא מככב. יש תקווה שלקראת סוף השנה נראה שיפור. 

יפן – אינפלציית הליבה התייצבה סביב 3% ומאז היא דביקה. הריבית עודנה שלילית, אבל הנגיד החדש עשה “טריק”: הוא העלה את היכולת להעלות את תשואות האג”ח הממשלתי עד אחוז (במקום 0.5%), כסוג של דרך להעלות ריבית מבלי להעלות אותה ממש. זה הלחיץ את השווקים, כי כשהאג”ח הממשלתי יהפוך לאטרקטיבי, הון רב של יפנים שמושקע כרגע באג”ח ממשלתי ארה”ב (224 טריליון יין – 1.6 טריליון דולר) יוכל לנהור לאלטרנטיבה. זה עלול לחזק את היין ולפגוע ביצואנים ומכאן בשוק המניות ובכלכלה. ואכן, מדד ניקיי נמצא בירידה כבר תקופה. 

אירופה 

האינפלציה בירידה, אבל אינפלציית הליבה דביקה ולא זזה. הריבית עלתה ל-4.25% – מהלך משמעותי מאוד שחונק את הכלכלה החזקה פחות מזו האמריקאית, ואולי זה לא יספיק כי שיעור האינפלציה עדיין גבוה יותר. מדד מנהלי הרכש מתכווץ עוד ועוד בתעשייה, ואפילו בשירותים, בשיא עונת התיירות, ההתרחבות מאטה. עוד ראיה להתכווצות היא הירידה בביקוש להלוואות בקרב חברות וכן פיטורי עובדים, בעיקר בגרמניה (פחות בצרפת).  

ישראל          

האינפלציה ירדה מעט (4.2%), זו הליבתית ירדה אך עדיין גבוהה (4.5%). הריבית (4.75%) כבר ריאלית חיובית (גבוהה מהאינפלציה), ובמצב כזה לא נוטים להעלות עוד כדי שלא לחנוק את המשק.  על פי עקום התשואות, אין צפי להורדות בזמן הקרוב. שיעור האבטלה נמוך (3.6%) ועדיין מיוצרות משרות חדשות, אם כי בקצב שהולך ומאט. בנק ישראל הרים דגל כתום-אדום לבנקים על האשראי הגבוה לבינוי ולפעילות נדל”ן, וזה נכון גם באשראי החוץ בנקאי. נדל”ן בארץ נחשב בטוח, יש ביקוש עצום לדירות בגלל הגיאוגרפיה והדמוגרפיה, אבל מתחילים לפקוח עין – ייתכנו פשיטות רגל בגלל הקרקעות היקרות ואתגר הריבית. אזהרה נוספת של בנק ישראל נוגעת לגיוסים להייטק

מנגד, לאורך השנים, הכלכלה הישראלית מצליחה לשרוד, להתאושש ולהתפתח, הדמוגרפיה לטובתנו, ועמי אופטימי. 

סיכום 

• האינפלציה בעולם במגמת ירידה; אינפלציית הליבה דביקה ולא תעזוב אותנו כל כך מהר.
• הבנקים המרכזיים עדיין “שואבים” כסף מהשווקים, וזה יקשה עליהם לעלות בהמשך. 
• תרחיש הורדות ריבית כבר ב-2023 לא עומד על הפרק; לא בטוח שנראה עוד העלאות. 
• בתקופה כזאת חשוב לגוון השקעות, לפזר (לא כל הביצים בסל אחד), ולהיזהר מחברות ממונפות או לא רווחיות כלל בתקופה של ריבית גבוהה.

כחלק מהשיחה שלנו נעשה זום אין לנושא הריבית, נבין איך השפעת הריבית משתשרשת לעומק תחומי החיים ומהם מעגלי ההשפעה שלה. 

נדבר על הפער בין ריבית בנק ישראל לריבית הפד האמריקאי וכיצה היא משפיעה על שוק האג״ח הישראלי, על האינפליה ועל יוקר המחייה בישראל.

נדבר על הורדת ריבית, האם באמת צפויה הורדה, מתי זה אמור לקרות ובאיזה קצב, מה ניסיון העבר מלמד אותנו?

נזכיר כמובן גם את נושא חברות הדירוג שתפס כותרות בשבוע שעבר וננסה להבין מה בדיוק קורה מאחורי הכותרות וכיצד זה משפיע.

וכמובן , ככל שיותיר לנו הזמן נדבר גם על נדל״ן, שוק העבודה, האבטלה, וכל מה שקשור לכלכלה הריאלית בישראל.

https://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live

הערב אנחנו נאחר את יעקוב אטרקצ׳י מייסד ומנכ״ל חברת אאורה - חברת ההתחדשות העירונית הגדולה בישראל, ויחד איתו נדון , איך לא, בשוק הנדל״ן למגורים בישראל.

אטרקצי ידוע כאחד שאין לו בעיה לומר את דעתו ולדבר בצורה ישירה ונגישה, ואנחנו ננצל את התכונה הזו שלו כדי לקבל אינדיקציות מהשטח על מצב השוק כרגע, האם הוא נאמן לדיווחים שמתקבלים ממקורות שונים או שהמציאות שונה מהכותרות בעיתונים?

לאן לדעתו הולך השוק והאם ישראל אכן נמצאת במשבר דיור ואיך זה יראה בעוד עשור או שניים ויותר. ומה לדעתו המדינה צריכה לעשות עוד היום כדי להבטיח שמהשבר לא יעמיק בדורות הבאים.

נעמוד על ההבדלים בין חברות יזמיות לחברות התחדשות עירונית, ומשע למה לדעתו החברה בבעלותו זוכה בכל כך הרבה פרוייקטים ומהם האזורים המועדפים עליהם להשקעה.

כל זה כאמור הערב במשונה - נדל״ן למגורים בישראל תמיד נושא מענין שמעורר הרבה שאלות, ועם אורח ססגוני ומסקרן כמו אטרקצ׳י אנו בטוחים שהולך להיות פרק מעניין

https://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live

גיא מני, מנהל השקעות ראשי במיטב, וניר טואף, מנהל תחום הנדל"ן של בית ההשקעות, מנתחים את השוק ומציגים את הנחות היסוד שמובילות לאלוקציית ההשקעות הנוכחית

נתחיל בתמונת המאקרו: האינפלציה עדיין כאן, במיוחד בשירותים. הריבית תועלה עוד פעם אחת לפחות בארה”ב ובישראל, באירופה אף יותר מכך. אנחנו מתקרבים אומנם לסוף סייקל ההעלאות, אבל לאחר מכן רמת הריבית תישאר גבוהה לפחות עד אמצע 2024, עד שהנגידים ייווכחו כי המחירים אכן יורדים ולא רק באופן זמני או רק בסחורות. שוק העבודה עודו הדוק עם לחצי שכר, וחסכונות הקורונה נותנים עדיין את אותותיהם. לכן כרגע, לא צפוי מיתון קשה בארה”ב, אלא בתרחישים מפתיעים כגון קריסת בנקים נוספים, שייאלצו את הבנק המרכזי לנקוט פעולות דרסטיות.    

אלו הן הנחות העבודה של מיטב, מהגופים המוסדיים הגדולים בארץ (229 מיליארד שקל בתיקים המנוהלים ומעל מאה מיליארד בגמל). יש להן השפעות מרחיקות לכת על מדיניות ההשקעות. ללווים זו כמובן סביבה לא פשוטה – חברות ממונפות עלולות להיקלע לקשיים וחייבות להתייעל. מנגד, למלווים נוצרה סביבת ריבית מעולה שכמותה לא ראינו במשך יותר מעשר שנים. משום כך הגדילו במיטב משמעותית את החשיפה לאג”ח, ממשלתי וקונצרני, לשיעור של 42-40% מהתיק (70% מזה בישראל), כשרק לפני שנה היו באלוקציה מינורית באפיק. בתחום החוב, אין עדיין אינסנטיב ללכת לדירוגים הנמוכים, כי המרווחים עוד לא נפתחו בצורה משמעותית – מה שכן יקרה אם יתרחש מיתון. 

בעולם הנדל”ן, 85-80% מההשקעות של מיטב הן בחו”ל, כמחצית בארה”ב. בארץ, לפי שעה, אין יתרון בהשקעות לא סחירות ביחס לסחירות – לא בתמחור, לא בפיזור, ודאי לא במס הרכישה שלא חל בחברות הציבוריות. בחו”ל, לעומת זאת, יש פערים משמעותיים יחסית בין חשיפה דרך ריטים לבין חשיפה אלטרנטיבית בעסקאות ישירות. בתוך הנדל”ן, שוק המגורים נתפס כחזק כעת, כשבישראל יש השפעות של פרמטרים ייחודיים כמו גידול באוכלוסייה ומיעוט קרקע בשטחי ביקוש. מיטב משקיעה בנדל”ן בארץ בעיקר דרך קרנות העוסקות בהשבחה, כולל במרכיב הקרקע – שינוי ייעוד, תב”ע חדשה, הגדלת זכויות וכדומה, ואפילו בלי להישאר לייזום (רוב הכסף הוא טרם הבנייה).

המומחים ממיטב מציעים לא להתרגש יתר על המידה מקיפאון העסקאות הנוכחי שכבר נראה בעבר, למשל סביב מע”מ אפס ותקופה קצרה בקורונה. הוא יכול להביא לירידת מחירים בשוליים, בשיעורים של 10-5%. אבל לרוכשים, ובפרט בדירה ראשונה, אין טעם רב להמתין: ב-Fundamentals, עם הגידול הדמוגרפי (לידה ועלייה), עצירת פרויקטי הייזום כעת והביקושים המצטברים, סביר שתוך שנה-שנתיים נראה התפרצות מחודשת במחירים. זו גם הערכת הקבלנים, שבינתיים ממתינים.

לא חזרו למשרדים

מבחינת נדל”ן בחו”ל, שם רוב הפורטפוליו של מיטב, יש כעת בעיה אמיתית במשרדים. למעט במקרה של שוכר קבוע בדמות חברה גדולה ויציבה, אין כעת תשואה גבוהה בהשקעה בבנייני משרדים, שנותרו בתפוסה חלקית למדי מאז הקורונה (בשונה מהחזרה המסיבית אליהם בארץ). זו כבר דרמה שמשפיעה רבות על השווי. איפה בכל זאת הכסף הגדול בסגמנט? בבנייני משרדים בקלאס AAA – כ-3% מהשוק שהמשבר לא חל עליהם. מי שיזדרז, ירוויח, כי בקרוב כולם ייאלצו לעבור לסטנדרט הזה. מדובר במגדלים עתירי פסיליטיז במרכזי הערים, לרוב עם דגש על היבטי ESG (בנייה ירוקה, יעילות אנרגטית וצמצום פליטות פחמן), לא פעם מטעמי רגולציה. 

ככלל, כשם שעולם החוב צמח, גם בנדל”ן יש פתאום ריביות במשכנתה ראשונה שלא ראינו דוגמתן שנים רבות. וכשחוב נדל”ן עם מינוף יכול לתת תשואה דו-ספרתית או חד-ספרתית גבוהה (פלוס קובננטים נוחים ובטוחים, LTV של סביב 50%), המשקיע שואל את עצמו: למה לקחת סיכון באקוויטי? על הרקע הזה ביצעו במיטב הסתה משמעותית מאקוויטי לחוב. במגזרי התעשייה, המומחים ממיטב מבחינים בין מפעלי ייצור, שם הדיירים “דביקים” יותר כי קשה להעתיק מפעל ומכונות (וכן יש כעת הטבות משמעותיות מהממשל שמבקש לפתח ייצור מקומי), לבין לוגיסטיקה שעשויה להיות ארעית יותר (למעט במחסנים רובוטיים ומתוחכמים). 

דיברנו בהרחבה על השקעה בתעודות סל, במדדים, ועל הצורך בגידור מט”ח, שעולה כיום 1.5-1.3% (משקיע מוסדי במניה ישירה בחו”ל צריך לנצח לא רק את ה-S&P 500, אלא להביא בחשבון גם את עלויות הגידור וכמובן המס). האורחים תיארנו באוזנינו את סוד התשואה העודפת במרכיבי התיק השונים, בדגש על סגירת עסקאות מהירה. לשאלה על התכווצות מסוימת בתיק האלטרנטיבי, הם הבהירו כי בהחלט יש רצון להישאר ב-25-20% נכסים לא סחירים, כל עוד החלק הזה נותן תשואה טובה לתיק לשנים הבאות. עסקת נמל חיפה של מיטב לצד בנק גדול, כדוגמה שפורסמה בתקשורת, הייתה במיליארדים בפריים + 2.5% בשעבוד ראשון על כל נכסי הנמל, ב-LTV 25%. אלו בדיוק ההזדמנויות שבית ההשקעות מחפש בהסתכלות קדימה, בתקווה למצוא את התשואה הטובה, לצעוד איתה קדימה ולנצל הזדמנויות שייפתחו בהמשך.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד

התמונה הכלכלית בעולם ממשיכה להציג נתונים סותרים לכאורה. מצד אחד, סימנים חיוביים של צמיחה והתאוששות (לא לכולם), ומנגד ירידה באינפלציה במרבית מדינות המערב (גם לא לכולם). אז למה אנחנו רואים שבנקים מרכזיים רבים ממשיכים במסלול ההידוק המוניטרי שלהם? רק בשבוע שעבר, שוויץ, נורבגיה ובריטניה העלו את הריבית שוב, טורקיה עשתה שינוי חד במדיניות והעלתה ריבית בחדות ל-15% אחרי עשר הורדות ריבית ברציפות. אירופה מתכננת העלאה נוספת החודש, ויו"ר הפד האמריקאי מדבר על עוד שתי העלאות ריבית נוספות השנה. מנגד, סין ממשיכה לנוע בכיוון ההפוך למגמה העולמית של הידוק מדיניות מוניטרית ודווקא הורידה את הריבית ב-0.1%. זו הורדת הריבית הרביעית שלה מאז דצמבר 2021 וכפי שזה נראה צפויות שם הקלות נוספות. גם הבנק היפני למרות האינפלציה העולה מתעקש שלא להעלות את הריבית ולהשאיר אותה ברמה אפסית. אז מה רואים בבנקים המרכזיים שרוב האנשים אינם רואים? איפה רואים שיפור ואיפה דווקא נסיגה? האם השווקים יקרים או דווקא ההיפך? הערב בוובינר הסקירה החודשית עם עמי ארביב, נציג כמה נתונים מפתיעים,נבחן את המצב בזירת המאקרו, נסביר את הדרוש הסבר וכמובן נענה על כל השאלות.

https://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live

תחום ההשקעות האלטרנטיביות צובר תאוצה בשנים האחרונות ועולה יותר ויותר לכותרות ולמודעות.

מה שאומר שהגיע הזמן לערוך הכרות עם ה״אפל״ ה״מיקרוסופט״ וה- ״גוגל״ של התחום.

הכוונה היא לענקיות של התחום, חברות ניהול הנכסים כמו אפולו, קרלייל, קיי.קיי.אר ועוד, שמתפעלות ומנהלות את קרנות ההשקעה הגדולות בעולם בתחומי האקוויטי והחוב הלא סחירים.

עם האורח שלנו הערב אלכס זיסר, שותף מנהל בניו-ווסט

מבין למה בדיוק אנחנו צריכים את העוחם הפרטי, נכיר מקרוב את הענקיות של התחום, סוגי הפעילויות שלהם, וכל מה שמעניין לדעת ולהבין,

וגם,

נגלה דרך חדשה בה כל משקיע יכול להיחשף לקרנות ההשקעה שהיו עד היום זמינות אל ורק למשקיעים מוסדיים או אינדיבידואלים עשירים.

https://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live

הריבית זינקה, התחרות מול האג"ח גדלה, וקשה יותר להגיב מהר למשיכות בעזרת כסף חדש. למה בכל זאת ממליצים בטריא למשקיעים להישאר, ומה הם צופים למי שיקשיב?

מה קורה בפלטפורמת מימון ה-פי2פי הגדולה בישראל? טריא עלתה לאחרונה לכותרות בהקשרים פחות חיוביים, עם תלונות של משקיעים שמנסים ולא מצליחים למשוך את הכסף. האם מדובר בבעיית נזילות נקודתית, או במשהו עמוק יותר? כדי לברר את הסוגיה, ולהבין טוב יותר את המודל, הזמנו שלושה מראשי טריא – אייל אלחיאני, המנכ”ל ואחד המייסדים; דודו זקן, יו”ר ועדת ההשקעות, לשעבר המפקח על הבנקים; ויאיר בן דוד, מנהל תחום תאגידים. ייאמר לזכותם שמרגע שביקשנו, הם לא היססו ובאו מיד.    

טריא, הזכירו לנו האורחים, הייתה אלטרנטיבה מצוינת להשקעה בעולם של ריביות אפסיות. במשך 9 שנים היא העמידה יותר מ-650 מיליון שקל לחוסכים כמעט בכל סכום, עם תיק ללא מינוף וסולידי מאוד: קרוב ל-100% ממנו עם בטוחות, כשביותר מ-82% מדובר בנדל”ן בישראל בשעבוד ראשון ו-אל.טי.וי ממוצע של 50% (על כל שקל השקעה יש נכס בשווי 2 שקלים), וכשכל משקיע יכול לראות בשקיפות ובכל רגע נתון איפה הכסף. גודל התיק כולו הוא כ-3.5 מיליארד שקלים, כשטריא יצרה מהיום הראשון שוק משני: אם משקיע רוצה למשוך את כספו, משקיע חדש נכנס בנעליו באותו הסכום וממשיך את התיק. 

המודל נשען על יתרון מובנה שיש לטריא על פני הבנקים, אשר להם קשה יותר להגיב במהירות בחיתום, למשל מול קבוצות רכישה או במקרה של רצון לחלץ במהירות הון מנכס לא משועבד. הריביות על ההלוואות בטריא מתעדכנות אחת ל-3 שנים. כעת היא השיקה מספר מוצרים חדשים, וגם את “טריא קרדיט” שנושאת תשואה גבוהה בהרבה.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד

https://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live

זה מכבר בית ההשקעות מור סיפק כמה כותרות מעניינות לגבי הדרך בה הוא בוחר להתאים את החשיפה שלו לשווקים השונים בעקבות המצב בשוק הישראלי ובהתאם מצב במדינת ישראל בכלל

עכשיו,אם ובלי קשר

המנהג שלנו הוא להנגיש לכם את מנהלי ההשקעות הבכירים ביותר בקרב הגופים שמנהלים את הכסף שלכם, כדי שתהייה לכם הכרות מעמיקה יותר עם הפרסונות, צורת החשיבה שלהם, הדרך בה הם מעלים רעיונות השקעה והתחומים שהם מאמינים בהם.

הצירוף של שתי הסיבות הללו הוא הזדמנות מצויינת עבורכם לבוא ולהכיר את צוות ההשקעות הבכיר של מור.

מארחים ערן קלינסקי סמנכ"ל ההשקעות במור

ויואב קדוש, סמנכ"ל השקעות לא סחירות במור

לסקירה המלאה של עמי ארביב, אנליסט וראש תחום הדרכה
https://www.youtube.com/watch?v=8pRp6tMe2qY&lc=Ugz1_jc7A0mZu1cd7zZ4AaABAg&ab_channel=Investor360

נתוני האינפלציה מתעתעים בנגידי הבנקים, מצד אחד האינפלציה דביקה ומסרבת לרדת, ומצד שני, הריביות כבר גבוהות ועלולות להוביל למיתון. אפשר לראות זאת בגרמניה שם אינפלציית הליבה עומדת כבר כמה חודשים סביב 5.8%, הריבית עומדת רק על 3.75% וצריכה להמשיך לעלות, אבל הכלכלה מגמגמת ויש התכווצות בתוצר הגולמי כבר שני רבעונים רצוף, שזו ההגדרה המקובלת למיתון. מצב כזה של אינפלציה ומיתון נקרא סטגפלציה והוא מסוכן מאוד, כי קשה מאוד לצאת ממנו. אם יעלו עוד ריבית יחנקו את הכלכלה ואם לא יעלו האינפלציה עלולה להמשיך לזנק. במצב כזה הנטייה הטבעית היא להיאחז בחדשות טובות כמו למשל שאינפלציית הליבה בכל גוש האירו דווקא מראה ירידה כבר חודשיים. אז אולי הפתרון הוא דווקא להוריד ריבית כדי לשחרר קצת אוויר לכלכלה המקרטעת כמעט ללא צמיחה? זה קצת כמו זינוק בעלייה ברכב עם גיר ידני. צריך ללחוץ על דוושת הדלק ובמקביל לשחרר בזהירות את המצמד, עד שהרכב רועד, ואז לשחרר את בלם היד ולהגביר את הלחיצה על דוושת הדלק. אם לא עושים זאת נכון הרכב יכבה או יתדרדר לאחור. תרגול טוב בנסיבות שונות משפר מאוד את הביצוע. השאלה אם נגידי הבנקים שחלקם חווה זאת ללא ניסיון וללא תרגול קודם, יצליחו לזנק בעלייה ולא לכבות את הרכב או לדרדר אותו לאחור? חוץ מזה יש עוד עומס חדשות ואירועים בארץ ובחו"ל והערב בוובינר הסקירה החודשית המסורתית עם עמי ארביב, ננתח את מצב השווקים המאתגר מאוד, ונציג את הכלים הנדרשים להבנת המצב ולקבלת החלטות.

https://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live

אחרי שנים לא פשוטות המשקיעים חוזרים ללטוש עיניים לסין ואנחנו נביא לכם את כל ההתפתחויות והחדשות בגיזרת השוק הסיני.

על הפרק:

‏קרב השבבים מול ארה״ב, ההשתלטות על שוק הרכב החשמלי (והאם לאילון מאסק יש ממה לחשוש) הדוחות של טנסנט, הפירוק של באבא, ועוד… 

האורח שלנו הערב יהיה יובל וינרב, מייסד שותף, Krystal Eight מהפודקאסט "להבין את סין", 

ויחד איתו מצא לס

כולנו מעדיפים להמנע מלדבר על המצבים הקשים בחיים ומהסיבה הזו רבים מאיתנו נתפסים לא מוכנים בשעת משבר. את הפרק היום נקדיש להכנה להתמודדות למצבים האלו, פרק שעלול להיות קשה לצפייה ועיתים טכני אבל מאוד חשוב.

יפוי כח מתמשך הוא כלי משפטי יחסית חדש (כ- 5 שנים)  ששינה באופן מהותי את האפשרות של כ"א מאיתנו להחליט כיצד יתנהלו חייו ומי יקבל החלטות עבורו כאשר הוא עצמו כבר לא יוכל/יתקשה לעשות זאת (חוק הכשרות מגדיר זאת "אינו מבין בדבר").

אם בעבר האפוטרופוס היה זה שמחליט עבורנו, לא עוד.

כיום אנו הם אלו שמחליטים עבור עצמנו ואנו יכולים לדעת ולתכנן מראש איך החיים שלנו ייראו כשלא נוכל להחליט. ניתן למנות מיופה כוח ל:

1. עניינים רכושיים - מתייחס לטיפול בכלל נכסיו, כספיו והתחייבויותיו של האדם.

2. עניינים אישיים - מתייחס לרווחתו האישית של האדם (צרכיו היומיומיים, מקום מגוריו, ענייניו הנפשיים/החברתיים אך למעט עניינים רכושיים).

3. עניינים רפואיים.

 היום נלמד איך עושים את זה. נדבר גם על צוואות, על הבעת רצון, ועל מצביים משפטיים שונים כמו ״החולה הנוטה למות״ אל כל אלו ניתן להתכונן מבעוד מועד. מי שתעזור לנו להתמצא במבוך המשפטי הזה היא דנה טפר, עו״ד, מגשרת ועובדת סוציאלית, סגנית ראש תכנית בניהול מערכות בריאות במכללה האקדמית ר״ג. דנה מדברת על הנושא כשליחות והיא תגיע אלינו לאינווסטור לייב כדי להפיץ את הידע החשוב הזה.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד

https://investor360.co.il/landing/what-next/

לפני כ-5 שנים כולנו היינו בטוחים שמכוניות חשמליות יהיו הבלעדיות על הכביש, ונהיגה אוטונומית תהיה נפוצה כבר ב-2021. רק שהמציאות הוכיחה אחרת. אנחנו אומנם רואים אחוזים ניכרים של מכוניות חשמליות, אך הרוב עדיין לא ויש לא מעט בעיות תשתית, ומכוניות אוטונומיות רואים רק במהלך נסיעות ניסוי. כך שאפשר להגיד שחזון המכונית החשמלית האוטונומית מתעכב. מדוע? ומתי אנחנו צפויים לראות מכוניות אוטונומיות עולות על כבישי ישראל? ועד שיתממש חזון הרכב האוטונומי, אילו פתרונות תחבורה אנחנו צפויים לראות נכנסים לשימוש? רכבים חשמליים, קורקינטים ורכבים שיתופיים, ואפילו רחפנים. הערב בשמונה נערוך עדכון על מצב שוק התחבורה העתידי - האתגרים וההזדמנויות

אם ננסה לתמצת את תחושות המשקיעים בעולם אז מדובר בתערובת של חששות ממיתון קרוב בעולם וממשבר הבנקים שעוד עלול להוביל למשבר חוב, תוסיפו לזה חוסר וודאות לגבי האינפלציה, הריבית הגבוהה והמצב הגיאו פוליטי העולמי, ותקבלו הצהרה של הבנק העולמי על חשש מ"עשור אבוד" בפתח. למשקיעים בישראל מתווספות גם החששות ממשבר חוקתי שכרגע מנסים להרגיע, אבל תוך המשך המחאה. מצד שני, אם המצב כל כך גרוע, למה הבורסות לא מתרסקות ודווקא מראות סימני התאוששות? בוובינר הסקירה החודשית שלנו עמי ארביב יסביר ויבאר מה קורה מאחרי הקלעים של הכלכלה, מה באמת הסיכונים ממשבר הבנקים, למה תשואות האג"ח בארה"ב ירדו בחדות, האם אנחנו אכן בדרך למיתון עוד השנה והאם עקום התשואות בישראל מנבא גם הוא מיתון בקרוב? כמובן שנדבר גם על מה שקורה בסין ובאירופה, איזה שינויים בהקצאת הנכסים עושים מנהלי הקרנות הגדולים בעולם ונקנח בסיפור מאחורי תקרת החוב בארה"ב שיגיע שוב לכותרות בקרוב ובעוצמה רבה. בקיצור הרבה דברים מעניינים וחשובים. הצטרפו אלינו

הגיע הזמן לשיחה השנתית שלנו עם עדי גורל וצח איציק, כדי לשמוע מהם עדכון על הנעשה בשטח בשוק הנדל״ן האמריקאי. אחרי ששנת 2021 אופיינה בעליות מחירים חדות, שנת 2022 החזירה קצת את המשקיעים אחורה, ויצרה תנאים חדשים בשוק, גם מבחינת עלויות המימון המשפיעות גם על היזמים וגם על הרוכשים, וגם מבחינת הביקוש וההיצע. אז הערב אנחנו נתעדכן במצב הנוכחי, ומה הצפי לשנה הקרובה. למי שלא מכיר, עדי גורל הוא אחד ממשקיעי הסינגל פאמילי הוותיקים והגדולים בארה"ב. הפעילות שלו החלה עוד בשנות ה-80 והטראק רקורד שלו כולל מעל 10,000 עסקאות. תמיד מרתק לשמוע אותו מדבר. צח איציק, מנהל קהילת ״לצאת מכלוב הזהב״ ומנחה הפודקסט ׳השקעות להייטקיסטים׳, פועל כבר 17 שנים כמשקיע פרטי ומלווה ישראלים המשקיעים בבתים פרטיים בארה״ב, והוא יתן לנו את הזוית שלו בנוגע למה מה שעובר על הישראלים שמשקיעים בנדל״ן אמריקאי. לשניהם ידע עצום ונסיון רב.

לינק לקהילה: https://www.facebook.com/groups/kluvzahav

לינק לאתר ״להתעשר ולא במקרה״ https://predictablewealth.co.il

חודש ינואר הסתיים חיובי בבורסות והמתחים בארה"ב לקראת פרסום צמיחת התוצר הגולמי והודעת הריבית, התפוגגו כאשר התברר שהתוצר צמח ברבעון הרביעי ב-2.9% יותר מהצפי של 2.6%. צמיחה כזו משדרת למשקיעים שהכלכלה חיה ובועטת ולכן הריבית תועלה גם כן יותר מהצפי של רבע אחוז. אז אם כך למה יו"ר הפד, העלה את הריבית רק ברבע אחוז, ובנאומו לאחר מכן העביר מסרים יוניים למשקיעים? השוק הגיב בזינוק בתחושה שהקשה כבר מאחורינו. תחושה שהתחזקה כאשר מניית META שהתרסקה לקרקעית, עברה התייעלות ומפרסמת דוח שמצביע על שיפור מהרבעון הקודם, שמזניק אותה במעל 20%. אז האם חצינו באמת את הרוביקון? האם החששות ממיתון מתרסקים על קרקע המציאות והשווקים שבים לעלות כמו לפני המשבר? מה קורה בסין, באירופה ובישראל? על כל אלו ועוד נענה בוובינר הסקירה החודשית לחודש פברואר. 

או דרך הלינק

https://forms.gle/5wX5iJxBXGp38n8X6

האם לאחר עליות המחירים החדות של 2021 שהגיעו לאחר עשור פלוס של גאות, שוק הנדל״ן האמריקאי נכנס לאזורי הבועה? האם האינפלציה שתביא ככל הנראה לעליית ריבית 
תקרר את השוק? או שלהיפך... ועליית חומרי הגלם רק תמשיך לדחוף את המחירים למעלה? והאם למשקיע מישראל יש מה לחפש בשוק מרובה שחקנים שנמצא מעבר לאוקיינוס?

Circle of Competence – המודל המנטלי של וורן בפט ועוד 6 מודלים מנטליים מוכחים להצלחה בהשקעות

סקטור האנרגיה הירוקה, מניות רכב חשמלי, מניות סיניות ועוד

כמו שאתם יכולים להבין הייתה לנו חוויה מרתקת  עם יוסי ואמיר וכמו שאורן אמר כבר בתחילת השידור, שיש לו הרגשה שזה הולך להיות אחד מהוובינארים ״האלה״ הוא בהחלט צדק.